מאי פורים?

השיר נדפס בשירון של יצחק קצנלסון "גן ילדים" (ורשה 1918). השירון כולל גם שירים שאינם מאת קצנלסון ולכן אין ודאות מלאה שקצנלסון הוא אכן מחבר המילים. באוסף שירי קצנלסון לילדים "יש לי שיר", שיצא לאחר מות המשורר ב1954, נקרא השיר "נס פורים", ובא אחרי שיר אחר בשם "פורים מאי" שקצנלסון חיבר בגטו ורשה.

זהו המידע שהיה בידינו על השיר, עד שבמרץ 2017 התקבל המייל הבא מאליעוז חפר:

את הפיוט הנעים הזה, שפותח במילים "את הזקנים אל תשאלו / גם לא הבחורים / גם תינוקות של בית רבן / יודעים מה זה פורים", הייתה אימי, ברוריה חפר לבית ענתבי, שרה לנו בילדותנו וממנה למדנו את השיר. היא ואחיה למדו את השיר בילדותם מאימם אליגרה ענתבי לבית משפחת וידאל, ובתיעוד מילות השיר שעשה דודי משה לפני שנים רשם: "שיר זה, שרנו אותו יחד עם אמא אליגרה ז"ל אשר למדה אותו בילדותה ואף הציגה בהצגת פורים בבית הספר במצרים."

ממש במקרה אתמול, לאחר שנים רבות שלא התאפשר לנו, נסענו אמא ואני לביתו של דוד משה ודודה שמחה וחגגנו את קריאת המגילה איתו עם ילדיו נכדיו וניניו. בסוף קריאת המגילה העליתי את עניין השיר הזה, ואמא ודוד משה החלו לשיר את המילים שזכרו בזכרונם. תיעדתי את אותם רגעים בסרט. במשך שנים לא האמנתי שאמצא את התיעוד של השיר הזה, כי אם נכתב והומחז על ידי מורי בית ספר יהודי במצרים, בתחילת המאה העשרים, הרי זה משהו מקומי, עד שהתמזל מזלי ובחיפוש מקרי מצאתי את השיר באתר זֶמֶרֶשֶׁת. אין שם הקלטה של השיר, אבל הלחן שרשום בתווים תואם מאוד את השיר ששרו אמא ודוד משה. [...] נוסח הכתיבה והחריזה הוא במשקל במלעיל, כהגיית יהודי אשכנז. [...] הדבר מעיד על הפלורליזם התרבותי במצרים באותה תקופה, שבה חיו יהודים ספרדים ואשכנזים וכן קראים, ובמציאות זאת אפשרי היה שיהודים ספרדים יאמצו לליבם שיר שנכתב בהגייה אשכנזית ובלחן אשכנזי.

בספרו של אברהם תורי, "גיטו יום יום" (1988, עמ' 210), הוא מעיד כי השיר זומר בגטו קובנה במסיבת פורים תש"ג 1943. (תודה לרמי נוידורפר)

עוד באותו לחן: ליל שימורים.

• ליל שימורים (לחן ברנשטיין)

פורים   שירי זמרדעים