עורו שורו

עוּרוּ שׁוּרוּ בְּנֵי הַמַּכַּבִּים קוּמוּ הִתְנַעֲרוּ הַחַשְׁמוֹנָאִים (או: הִתְנַעֵרוּ) בָּא הָרֶגַע אֶת אוֹרְכֶם נָרִים נָעִירָה נַדְלִיקָה אֶת אֵשׁ הַמַּכַּבִּים אוּצָה חוּצָה חוּשָׁה נָא אֶל חַיֵּינוּ בְּהוֹדָם שׁוּר הַבִּיטָה אַל תִּירָא בִּנְיָנֵנוּ כֹּה יוּקַם הָלְאָה הָלְאָה הַמָּחָר [לָנוּ הוּא רוֹמֵז מִכְּבָר] אֵשׁ יַבְעִיר בְּעַצְמוֹתַי נָקִימָה נָקִימָה מוֹלֶדֶת אֲבוֹתַי עורו שורו בני המכבים קומו התנערו החשמונאים בא הרגע את אורכם נרים נעירה נדליקה את אש המכבים אוצה חוצה חושה נא אל חיינו בהודם שור הביטה אל תירא בנייננו כה יוקם הלאה הלאה המחר [לנו הוא רומז מכבר] אש יבעיר בעצמותיי נקימה נקימה מולדת אבותיי