מִמְּרוֹמֵי שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
יָהֵל הַיָּרֵחַ:
רֹךְ אוֹרֵהוּ אֶל-כָּל-יֶלֶד
וְיַלְדָּה שׁוֹלֵחַ.
נוּמִי, יַלְדָּתִי, בָּעֶרֶשׂ,
הֵרָגְעִי וָנוּמִי,
עַד יָעִיר אוֹתָךְ קַו-חֶרֶס
וְיִקְרָא לָךְ: "קוּמִי!"
מִשָּׁמַיִם זַךְ גַּפַּיִם,
יֵדֶא כְּרוּב אֵלַיִךְ:
רֹן יָרֹן לָךְ בֶּן-שָׁמַיִם
וְיָגֵן עָלַיִך.
נוּמִי, יַלְדָּתִי...
מַזָּלֵךְ יָאֵר חַיַּיִךְ,
יַלְדָּתִי מֵירוֹנָה!
רֹאשׁ נָרִימָה בְּיָמַיִךְ,
וְנָשׁוּב צִיּוֹנָה!
נוּמִי, יַלְדָּתִי...ממרומי שמי התכלת
יהל הירח
רוך אורהו אל כל ילד
וילדה שולח
נומי, ילדתי, בערש
הרגעי ונומי
עד יעיר אותך קו חרס
ויקרא לך: קומי.
משמים זך גפיים
ידא כרוב אליך.
רון ירון לך בן שמים
ויגן עליך.
נומי, ילדתי בערש...
מזלך יאר חייך,
ילדתי מירונה!
ראש נרימה בימייך,
ונשוב ציונה!
נומי, ילדתי בערש...
מילים: אברהם אברונין
לחן: לא ידוע, חנינא קרצ'בסקי (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1918
|
חבורת שהם  |
על השיר
המילים נדפסו לראשונה ב"מזכרת מנחם" (1918), ספר שירי ילדים שחיבר אברונין בעקבות מותו של בנו מנחם בעת גירוש יהודי תל-אביב לגליל בידי הטורקים בשלהי מלחמת העולם הראשונה. ראו להלן צילומים מתוך הספר. (תודה לאמציה ארנון, נכדו של אברונין). השיר מוקדש למירונה בת הד"ר א. גרין.
בתוכן העניינים של "צלילי חנינא" נרשם סימן שאלה ליד שמו של קרצ'בסקי כמלחין השיר.
כנראה שבלחן זה זומר גם הטקסט של יעקב שטיינברג. הטקסטים דומים בתוכנם ואפשר שהם יונקים ממקור משותף. הטקסט של שטיינברג הולחן בידי פואה גרינשפון.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה
מתוך: "צלילי חנינא" עמוד נ"ט
מתוך: "צלילי חנינא" עמוד נ"ח
מילות השיר כפי שנדפסו לראשונה ב"מזכרת מנחם" (1918).
תגיות
עדכון אחרון: 23.07.2021 01:02:57
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם