אלישבע

וְשׁוּב הִנָּךְ אוֹמֶרֶת: לֹא! מָחָר לֹא נִפָּגֵשׁ! בֵּין כֹּה וָכֹה מָחָר אָבוֹא אַתְּ מַדְלִיקָה בִּי אֵשׁ! הֵן חִיְּכוּ לָנוּ שָׁמַיִם רָמְזוּ לָנוּ מִילְיוֹן עֵינַיִם אֶחָד הוּא הַגּוֹרָל לִשְׁנַיִם, לָכֵן לֹא אֶתְיָאֵשׁ: עַל שְׂפַת הַיָּם מָחָר בְּשֶׁבַע שָׁם אֲחַכֶּה לָךְ, אֱלִישֶׁבַע. יַחְדָּיו עַל הַסַּפְסָל נֵשֵׁבָה וְזֹאת גַּם אֲגַלֶּה לָךְ שָׁם: מַדּוּעַ כּוֹכָבִים יַבְהִיקוּ הַנִּיצוֹצוֹת בַּלֵּב יַבְרִיקוּ בְּשִׂפְתוֹתַיִךְ אֵשׁ יַדְלִיקוּ יַסְעִירוּ בִּי הַדָּם!ושוב הנך אומרת: לא! מחר לא ניפגש! בין כה וכה מחר אבוא את מדליקה בי אש! הן חייכו לנו שמיים רמזו לנו מיליון עיניים אחד הוא הגורל לשניים לכן לא אתייאש: על שפת הים מחר בשבע שם אחכה לך אלישבע יחדיו על הספסל נשבה וזאת גם אגלה לך שם: מדוע כוכבים יבהיקו הניצוצות בלב יבריקו בשפתותיך אש ידליקו יסעירו בי הדם!