מעוז צור

ביצועים נוספים:

• משה אוישר, פריידלה אוישר, מרילין מישָאֶלס
• צבי ארוני (Zvee Aroni) בליווי מקהלה
• הרב שלמה קרליבך
• מקהלת הכפר (Village Choir)
• דליה עמיהוד ומקהלת ילדים כנראה בעיבוד יוסף הדר (1967)
• משה דץ
• חבורת רננים מתוך תכנית שירי חנוכה תשל"ח 1978 בסדרת הרדיו "שוב יוצא הזמר"
• תמר קפסוטו מתוך "פרויקט שירי חנוכה מחודשים" 2013 תשע"ד (השיר השני)
• אורי שבח

לחן נוסף: ראו מעוז צור (לחן שתיעד מרצ'לו). 

לחן נוסף לבית השני: רעות שבעי נפשי. 

על הפיוט

הפיוט מיוחס לאדם בשם מרדכי, שהנציח את שמו כאקרוסטיכון בשיר. מספר חוקר הזמר, נחומי הר-ציון:

ישנן שתי השערות לגבי זהותו של מרדכי: ההשערה המקובלת יותר אומרת כי מדובר במרדכי בן הילל הכהן מנירנברג, נולד ב-1190, והיה אחד מ-740 יהודים הרוגי-עירו (פרעות נירנברג), כמניין "נקמת דם עבדיך" (740 בגימטרייה), כפי שמופיע בבית האחרון בפיוט. בן-הילל חיבר חידוש הלכות "ספר מרדכי" ופיוטים וקינות על רדיפות היהודים (תקופת מסע הצלב השלישי, 1187 עד 1190), ובדר"כ חתם שמו באופן דומה לצורה שמופיעה ב"מעוז צור".

ההשערה השנייה אומרת כי מדובר במרדכי בר יצחק, מחבר הפיוט "שולחן השבת מה יפית".

מידע נוסף על הפיוט ניתן לקרוא באתר "הזמנה לפיוט". ראו גם כתבה מאת יום טוב לוינסקי בעיתון "במחנה", 15.12.1976, מודבקת בכרטסת מאיר נוי, עמ' 998 במקבץ הסרוק.

על המנגינה

על-פי ד"ר ליאו לוי, "לגלגולו של ניגון 'מעוז צור'", מתוך "ספר המועדים" בעריכת יום-טוב לוינסקי, כרך ה', עמ' 185-182 (עמ' תווים י"א): באמצעות היהודים נדד הלחן לאיטליה ונכנס גם לכנסייה הקתולית. המקור הגרמני של הלחן מזוהה בשלושה קטעים נפרדים:

• התחלת הלחן לפי לחן עממי גרמני מהמאה החמש-עשרה: Nun weiss ich eins was mich erfreit das flumelein auf preyter heyde [קטע זה הותאם להמנון הלותרני Nun freut euch lieben Christen gmein מאת מרטין לותר עצמו בנירנברג בשנת 1523. זמרשת]
• ההמשך לפי כורל ממגנצא המתוארך לשנת 1567: Rorate coeli rorate coeli
• הסיום לפי קטע משיר עַם מהמאה השש-עשרה: Mut du dich, vertrau ich nicht, si narret dichm, si narret dich.

אף יהויכין סטוצ'בסקי זיהה את מקור הלחן במאמר פולמוסי בו קרא לעבור לשיר את "מעוז צור" בלחן מרצ'לו. לפי סטוצ'בסקי:

הבקיאים במוסיקה יודעים זה זמן רב כי הנעימה המקובלת עכשיו, שנפוצה קודם במערב אירופה והתפשטה מעבר לה וגם הגיעה לארצנו, מורכבת משלושה שירים גרמניים שונים: שני שירי כנסייה גרמניים מן המאה ה-16: כוראל של לותר ("היו ברוכים, קהל נוצרים") ושיר קנטורלי Seid gegrusst, ihr Christgemeinde מהעיר מגנצא [בתרגום גם כן "היו ברוכים קהל נוצרים" - לא ברור אם מדובר בשיר אחר עם אותן מלים או שחל שיבוש במאמר של סטוצ'בסקי - זמרשת], וחלק של "שיר פוחזים" (Schelmenlied) מ-1549, שהוא חלק הסיום מנעימת "מעוז צור" ומילותיו הגרמניות הן: Ich weiss mir ein Magdelein schon und fein ("אני מכיר נערונת יפה ונחמדה"). כדאי לציין, כי באופרה "דון קרלוס" של ורדי יש קטע בו שר הגיבור הראשי את תחילת התווים מהכורל של לותר - או של "מעוז צור"! זהו איפוא פרצופו של שיר חנוכה הלאומי שלנו. (דברים יסודיים אלה פורסמו כבר במספר מקומות, אך העם וחוגי המוסיקאים לא נתעוררו להסיק את המסקנה הראויה).
הערה (זמרשת): הקטע מ"דון קרלוס" אכן רק מתחיל דומה לנעימת "מעוז צור" - באריה של דון קרלוס מהמערכה הראשונה "Io la vidi e il suo sorriso".

[המאמר התפרסם תחילה ב"דבר" ב-27.11.1942 (ראו כאן), שופץ ב"גננו", 1957 בערך ונדפס מחדש באוסף מאמרי סטוצ'בסקי "במעגלי המוסיקה היהודית", הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 91-88.]

בעתון "דבר" התפרסמו גם כתבות של יום-טוב לוינסקי על מגמת הטקסט נגד פרידריך ברברוסה (16.12.1949), ועל "מעוז צור ישועתי" בפי העם (8.12.1950).

חנוך אבנארי, מתוך "נעימת 'מעוז צור', חידושים בתולדותיה" (תצליל, חוברת 7, תשכ"ז), 128-125:

אידלסון מצא כורל לותרני עם דמיון לפסוק הראשון בלחן "מעוז צור", ואולם... התגליות החדשות בחקר נעימת "מעוז צור" ... מוכיחות בבירור: תולדות הנעימה הידועה קודמות לשנת 1474; שורשיהן בשכבה עממית עמוקה של בוהמיה; וזהות המוטיבים המלודיים משתרעת על ארבעה מפסוקי הנעימה (ולא על אחד, כמו בהשוואה עם הכוראל הלותרני)...

מנגינה קרובה למנגינת "מעוז צור" מופיעה בלא פחות משלושה קנציונאלים. כתבי היד האלה נחתמו בין השנים 1474 ו-1505, היינו לפני קומו של לותר. בוהמיה עצמה היא מקום כתיבתו של קנציונאל פראגוש הנודע; שני הנותרים נמצאו בערי שלזיה, נוימרקט וצביקאו...

בהקשר להתפתחות הנעימה המקובלת נודע עניין מיוחד לגרסה אחת שנרשמה בפראג, בכתב-יד חתום בשנת 1820 או 1826. כתב יד זה היה נכס משפחתי של הרופא סלומון ליבן...

עלינו להתריע על החבלה שחיבלו בנעימה המסורתית דווקא בארצנו. הכוונה לחזרה על החלק השני של הבית (מ"אז אגמור" עד הסוף). נראה שמנהג פסול זה הונהג על-ידי מורה לזמרה בבית-הספר שרצה "לשפר" את המסורת המקורית ברוח המאה הקודמת. חזרה זו מתנגדת לצורה הפיוטית והמוזיקלית כאחד. היא מבטלת את האי-סימטריות המקורית ומעוררת שעמום. אין לה סימוכין בשום מסורת אמתית. ראוי להקפיד על יופיה העתיק של המנגינה המקורית.

לורד ביירון כתב לווריאנט של הלחן את השיר "On Jordan's Banks"', השיר הראשון בחלק השני של "מנגינות עבריות" (ראו תווים בהמשך).

• מעוז צור (לחן אליהו כוכבי)
• מעוז צור (לחן בן ישראל)
• מעוז צור (לחן שתיעד מרצ'לו)

מקהלות   חנוכה   שירים קאנוניים   עמים ועדות