ירושלים

שִׁיר עוֹלָם נָשִׁירָה לָךְ עִיר יְרוּשָׁלַיִם, אֲהַבְנוּךְ, עֲדֵינוּ הֵם אֶרֶץ וְשָׁמַיִם. גַּם בַּבֹּקֶר, גַּם בַּלַּיִל אַף בַּצָּהֳרַיִם, חֲלוֹמֵנוּ אַתְּ הִנָּךְ אַתְּ – יְרוּשָׁלַיִם. מִתְבָּרְכִים שָׁנָה שָׁנָה אָנוּ פַּעֲמַיִם, "לַשָּׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם". מֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹת גּוֹלָה שֶׁל כִּמְעַט אַלְפַּיִם, הֵן נִשְׁבַּעְנוּ "לֹא נִשְׁכַּח אוֹתָךְ , יְרוּשָׁלַיִם". בְּתוֹרָה, נָ"ךְ וּתְּפִלָּה, תַּלְמוּדִים הַשְּׁנַיִם, בְּדַפְדָּף – שָׁם מִתְנוֹצֵץ שְׁמֵךְ – יְרוּשָׁלַיִם. בַּבְּרָכוֹת עַל הַמָּזוֹן אַחֲרֵי הַשְּׁתַּיִם הַשְּׁלִישִׁית מֻקְדֶּשֶׁת לָךְ: "וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם". יְהוּדִים הַמּוּמָתִים בְּסִיד, בְּאֵשׁ, בְּמַיִם נִשְׁמָתָם יוֹצֵאת בִּ"שְׁמַע" וּשְׁמֵךְ "יְרוּשָׁלַיִם". יְהוּדֵי כָּל הַתְּפוּצוֹת נוֹשְׂאִים עֵינַיִם לָךְ, עִירֵנוּ הַחֲבִיבָה לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם. כְּבָר לֻקֵּינוּ אָנוּ, אַתְּ בְּחֻרְבָּן כִּפְלַיִם. בֵּית חַיֵּינוּ יִבָּנֶה בָּךְ ,יְרוּשָׁלַיִם. נַעֲלֶה בְּשִׁיר וָגִיל בְּעֶזְרַת שָׁמַיִם לְמִקְדָּשֵׁנוּ הַשְּׁלִישִׁי בָּךְ יְרוּשָׁלַיִם. גַּם בַּבֹּקֶר...שיר עולם נשירה לך עיר ירושלים, אהבנוך, עדינו הם ארץ ושמים. גם בבוקר, גם בליל אף בצהריים, חלומנו את הנך את – ירושלים. מתברכים שנה שנה אנו פעמיים, "לשנה הבאה בירושלים". משך כל שנות גולה של כמעט אלפיים, הן נשבענו "לא נשכח אותך , ירושלים". בתורה, תנ"ך ותפילה תלמודים השניים, בדפדף – שם מתנוצץ שמך- ירושלים. בברכות על המזון אחרי השתיים השלישית מוקדשת לך: "ובנה ירושלים". יהודים המומתים בסיד, באש, במים נשמתם יוצאת ב"שמע" ושמך "ירושלים". יהודי כל התפוצות נושאים עיניים לך, עירנו החביבה לך, ירושלים. כבר לוקינו אנו, את בחורבן כפליים. בית חיינו ייבנה בך ,ירושלים. נעלה בשיר וגיל בעזרת שמים למקדשנו השלישי בך ירושלים. גם בבוקר...

מקור: "אליהו מאיר קרוגמן: זמרה לנוער ולעם", [חסר מו"ל], [1944], עמוד 38

מקור: "אליהו מאיר קרוגמן: זמרה לנוער ולעם", [חסר מו"ל], [1944], עמוד 39