יחד לקרב נלך

יַחַד לַקְּרָב נֵלֵךְ תַּחַת דִּגְלֵנוּ וּכְאֶחָד נָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ. מַה לָּנוּ חֹפֶשׁ? מַה לָּנוּ חֵרוּת? שֶׁנֹּעַם (?) יִשְׂרָאֵל עוֹדֶנּוּ בַּגָּלוֹת. וּבְכֵן, אָחִים נָקוּמָה, נֵלֵכָה נִבְנֶה עַל אַדְמָתָם בְּנֵי עַם חֵלֵכָה תַּחַת חֶנְוָנִים יִהְיוּ אִכָּרִים. עוֹבְדִים חֲרוּצִים יָגוּרוּ בַּכְּפָרִים. וְעָרִים תִּצְמַחְנָה לַעֲשָׂרוֹת וּלְמֵאוֹת יְדֵי פּוֹעֲלִים יְהוּדִים עֲבוֹדָה מְלֵאוֹת. וּבָתֵּי סֵפֶר לֵב מָלֵא גַּאֲוָה בְּנוּיִים לְתַלְפִּיּוֹת בְּכָל כְּפָר וּמוֹשָׁבָה.יחד לקרב נלך תחת דגלנו וכאחד נמות בעד ארצנו. מה לנו חופש? מה לנו חירות? שנועם (?) ישראל עודנו בגלות. ובכן, אחים נקומה, נלכה נבנה על אדמתם בני עם חֵלכָה תחת חֶנוונים יהיו איכרים. עובדים חרוצים יגורו בכפרים. וערים תצמחנה לעשרות ולמאות ידי פועלים יהודים עבודה מלאות. ובתי ספר לב מלא גאווה בנויים לתלפיות בכל כפר ומושבה.