סיפור קצר לפסח מאת רעיה אדמוני, במיוחד בשביל גולשי זמרשת!
"אמנון, תראה איזה ווטסאפ קיבלתי. "שלום משפחה יקרה. השנה אני מזמינה את כולכם לסדר אצלי בבית. אני לא מתכוונת לבשל הכל, כל משפחה תביא איתה משהו. זה טלפון חדש, אז הוא לא רשום אצל איש מכם. המשימה שלכם היא לגלות איפה יהיה הסדר השנה. השם שלי נמצא בשירי חג הפסח כפי שהם מופיעים באתר "זמרשת". עליכם לחפש באותיות הראשונות של כל שיר ומכמה מהן להרכיב את שמי. יש רשימת תבשילים. הראשון שיגלה איפה הסדר, יהיה גם הראשון לבחור מה לבשל. השני - הבא בתור וכן הלאה. אחרון המגלים יצטרך להכין מה שיישאר. אז תתחילו בעבודה. דרך אגב, תתייחסו רק לשירי החג. שירי האביב אינם באים בחשבון. להשתמע."
"זהו? זה כל מה שכתוב?"
"כן. זה לא מספיק?"
"ואת רוצה להיכנע לשטות הזאת? לא יותר טוב לחפש במשפחה מי היה מסוגל להעלות רעיון עיוועים כזה בראשו?"
"זו בטח מישהי מהצד התימני שלך".
"או, התחלנו עם הגזענות".
"גזענות בראש שלך. רק תימניה אסלית מספיק חרוצה כדי שלא יהיה איכפת לה הבלגן של ליל הסדר. וחוץ מזה, מי יודע לשיר כמו התימנים? כמעט כל הזמרות הגדולות של פעם היו תימניות. שושנה דמארי, אסתר גמליאלית, ברכה צפירה, חנה אהרוני."
"אבל יפה ירקוני הייתה גרוזינית."
"זה היוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל."
"ואיך זה שאני לא יודע לשיר?"
"כי לצערך אתה רק חצי תימני, את הזיופים לקחת מהצד השני. אבל בוא נתחיל לחפש. לא מתחשק לי להיות אחרונת המגלות ולבשל את המנה המסובכת ביותר. קודם כל תמצא את רשימת שירי פסח בזמרשת."
"רגע, תני לראות, רשומים כאן מאתיים ועשרה שירים."
"מה?? זה שגעון, איך נמצא את השירים הנכונים?"
"קודם כל יש כאן שירים שיש להם יותר מלחן אחד. שנית, רוב השירים הם שירי אביב."
"אז כמה שירי פסח יש?"
"אני סופר. בערך שלושים. כמה מהם אני יודע לשיר - זאת כבר בעיה אחרת."
"לשיר אינך יודע אף לא אחד מן השירים, אבל להכיר - אתה ודאי מכיר לא מעטים. נו, תן את השמות."
"אחד מי יודע", "אליהו הנביא" יש יותר משיר אחד. אחד מתחיל במילים "יש לנו אב זקן בנים".
"כן, אני מכירה אותו. למדנו אותו בבית הספר ויש לו ביצוע מאד יפה של חנן יובל. הלאה."
"את רושמת? אז השיר הבא הוא "באגוזים נשחקה", אותו אני מכיר, "בחג חרותנו" לא שמעתי מעולם, אבל כל הבאים מוכרים. "ביד רמה", "בצאת ישראל", "בשורה טובה", "דיינו", "הפלא ופלא", "והיא שעמדה". "זמר לפסח", - לא יודע מה זה.
"איך זה מתחיל?"
"חג הפסח חג אביב",
"לא מכירה. הלאה".
"חד גדיא" אולי הכוונה שניקח ממנו את האות ע'. כי זה השיר "על גבע רם".
"אבל יש גם "חד גדיא מן ההגדה",
"נכון. לאות ח' יש גם "חסל סידור פסח", אחר כך בי' יש "יוצאי מצרים", רק הזמרדעים שמעו עליו, "ילדים אפו מצות", כנ"ל, "יציאת מצרים",
"רגע, מה זה?"
"בני ישראל פה כולנו" אפילו אני יודע מה זה. ויש כמובן "מה נשתנה" ו"משה בתיבה".
"משה בתיבה זה "דומם שטה, נכון? אז אולי צריך לקחת את הד'."
"ד' כבר יש. הבא הוא "ניצנים נראו בארץ".
"זה לא שיר אביב?"
"גם. אבל זה לקוח מ"שיר השירים שקוראים בפסח. אז נראה לי שכדאי שתרשמי אותו."
"בסדר. מה נשאר?"
"סוסים."
"סוסים? מה להם ולחג הפסח?"
"בא האביב שמש חביב", "אז זה שיר אביב. אין מה לרשום. יש משהו בע'?"
"עבדים היינו". בפ' יש "פסח בת קול" ואחר כך "קרב יום", "שלח את עמי" ו"שמחה רבה". זהו".
"הסתבכנו. איך נרכיב מזה שם? יש כאן המון אותיות."
"אולי אני לא הזמר הכי מוצלח, אבל בתשבצי הגיון שצריך להחליף את סדר האותיות אני מצוין. אני יודע מי המארחת."
"באמת? כבר מצאת?"
"כן. זו בת דודתך דינה מעוז. תבדקי ותראי שיש לנו כל האותיות של שמה."
"אתה צודק. אני כבר מרימה טלפון. מקווה שלא הקדימו אותנו. שמחה רבה שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא. אתה אלוף, אלוף נעורי..."
