בשנת 1939 בערך התארחתי במושב כפר הס בבית אחד המושבניקים. ניצלתי את הזמן להצטרף לבני המושב, חניכי "הנוער העובד". בליל שבת, בעוד בני הנוער מכונסים במועדונם, נודע כי הזמרת אסתר גמליאלית הגיעה לביקור אצל בחיר לבה, שומר השדות המפורסם אביגדור יוסיפון. כזאת אין להחמיץ, אמרה המנהיגה, לקחה עמה שני חניכים ויצאה משלחת להזמין את הזמרת ששמה הולך לפניה לשיר בפני בני המושב. הנה, אני יושב על הרצפה בקרב חבורת בני המושב הממתינים בכיליון עיניים. כי זאת לדעת, לאחר ברכה צפירה, זמרת תימנייה המוכרת כיום כאמו של אריאל זילבר, הפציע בכל פינות הארץ קולה של אסתר גמליאלית.
והנה מופיע ליד המועדון השומר יוסיפון, רוכב על סוסו, והמשלחת מקיפה את הזמרת. יוסיפון היה לבוש במכנסי גליפה ובמגפיים, על חזהו מלוכסנת אשפה מעור, ועל שכמו רובה דו קני. למרות שכבר הופיעה על במות, גמליאלית הייתה נרגשת והתנצלה על שלבושה אינו הולם הופעה. מבין הנערים עלו קריאות "הבגדים דווקא יפים עליך". עיני היו תלויות כמעט בגובה עיניה של הזמרת המהוללת. היא פתחה בשיר שעשה לו זה מקרוב כנפיים - "הטנדר נוסע, הטנדר כה רץ/ מחוף ים המלח עד עין המפרץ". ועוד השמיעה את "בכרם תימן" ("אל תפחדי תמר, אבא יודע כבר") ו"גדליה רבע איש", והמשיכה בשירים מתוך תוכניות תיאטרון "המטאטא". כך המשיכה בהתנדבות ובנפש חפצה והגישה קונצרט שלם "בלש" (ערבית: חינם).