המנון משמר השרון

השיר העברי נכתב למנגינת השיר הסובייטי Песня о встречном ("שיר על התכנית הנגדית"), אך ללא קשר למילותיו.

להלן דברי יעקב מרגלית, מחבר השיר, מתוך עבודתה של רינה ברקאי. חלק הדברים סיפר מרגלית בשנת 1986 לעלון הקיבוץ וחלק עיקרי בשנת 2001 לעבודה זו. (הדברים נערכו בידי זֶמֶרֶשֶׁת):

כתבתי את השיר בשנת 1936. אחד החברים הראשונים בקיבוץ משמר השרון, מאיקה רדין, כתב בעלון הקיבוץ "דפים" כתבה שבה הופיעו המילים: "בראשית הייתה הקדחת, העמק רבץ שטוף ביצות". אני קראתי את הכתבה הזאת בהיותי פעיל בתנועת הנוער "גורדוניה" בקיץ 1936 בורשה. מאיקה כתב את רשימתו מן הימים הראשונים לישיבה בנקודה החדשה בעמק חפר (הוא ואדי חווארת הזכור לטובה). הוא רשם רשימות קצרות על רשמיו מן המקום החדש. מתוך רשימה זאת הוצאתי את המילים של הבית הראשון שקיבל את צורתו הסופית בליל שמירה אחד לפני 50 שנה בראשית המאורעות (המוכרים לנו ונקראים עתה כמרד הערבי של שנת 1936).

את המנגינה לקחתי מקומפוזיטור סובייטי, דימטרי שוסטקוביץ, המייצגת את סגנון השירים הסובייטים (שחלקם הגיעו לארץ בעזרת הציונים). את המנגינה למדתי במהירות בקולנוע בוורשה. היה זה ביום 30 לינואר 1933, יום הזכור לשמצה כי בו הוטל על אדולף היטלר תפקיד קאנצלר גרמניה בתהליך פתלתול ורב מזימות. מבוקרו של אותו יום חיכתה אירופה בנשימה עצורה לבשורה המחרידה שהיטלר יעלה למשרה הגבוהה ביותר במדינה האירופאית התרבותית ביותר, והרדיו הזין את הציפיות המאוימות בדיווח רצוף על הקורה בברלין. בהשפעת הידיעות, ומתוך הרגשת חרדה איומה, חיפשנו מקלט כלשהו, והחלטתי ללכת לקולנוע לסרט סובייטי המספר על בנייה של תחנת כוח חשמלית על נהר נשכח בסיביר. כדרך סרטים סובייטים, לווה הסרט במוסיקה קופצנית ואופטימיסטית. לא הכרתי עדיין את שמו של המלחין, אך נכבשתי בקצב הקופצני של המנגינה והיא נקלטה מהר בזיכרוני. כאשר יצאנו בתום הסרט הריעו כל הרמקולים ברחוב. בדיוק אז יצאו כנופיות ה-S.S למצעד ניצחון בברלין. המקצב המאיים של השירים ההיטלריסטיים נפל על תחושת המנגינה של הסרט שרק עכשיו ראיתיו. שתי המנגינות נאבקו במוחי.

קצב השיר היה מיוחד ואופייני לשירים הסובייטים, לשירה ברוסית. שוסטקוביץ התפרסם כי סטאלין כיבד אותו מאוד; הוא היה עבד של סטאלין. הלחן תיאר את השאלות שלי. זהו שיר אמונה העומד בניגוד למצב הרוח בו היינו כולנו שרויים. השירים הרוסיים הם מלאי אמונה ותפקידם היה להפיח רוח חדשה, מעודדת. כשעליתי לארץ מפולין היה אז דיכאון גדול [...] כי היה ברור שזה הולך להיות עולם שהוא אנטי אמונה, אנטי סוציאליזם, אנטי הדברים המתקדמים. בנעורינו היינו עבדים לסגנון הרע של הסטליניזם, וזו הייתה התקווה האחרונה.

בדרכי מוורשה לישראל כל הזמן התנגן לי השיר הזה, ומאז ששמעתיו בקולנוע לא משה המנגינה הזאת ממני. שרתי אותה ברכבת שנשאה אותי ואת חבריי בדרכי העלייה לארץ ישראל דרך איטליה כליווי לגלגלים המסתובבים של הרכבת. הייתה זו מנגינה ללא מילים שלא הרפתה ממני. המילים שצירפתי תאמו את קצב המנגינה והזיווג עלה יפה, כי השיר על מילותיו נתפס בקלות ונלמד בערבי שירה בציבור שהיו חזון נפרץ באותם ימים בארצנו. (הפופולריות שבו זכה השיר, גבתה מחיר ע"י ריבוי ניסוחים כאשר מילות "משמר השרון" הוחלפו בשמות יישובים אחרים, החל ממשמרות ועד לרמת יוחנן [ההערה במקור - זֶמֶרֶשֶׁת]). אני רציתי שהשיר הזה יהפוך להמנון של המדינה כי הוא ביטא את הדברים שרצינו בהם: שיהיה טוב לאנשים בעולם, שתהיה אמונה בדברים היפים הטובים, הסוציאליזם. תוכן השיר מבטא את תוכן האמונה שלנו.

כתבתי את השיר תוך שעות קצרות. השיר התפרסם לא הרבה זמן אחרי שעליתי לארץ (בשנת 1936). אני התחלתי לשיר אותו, לימדתי את החברים את השיר ואת הנוער שהתחנך כאן. אנשים התלהבו, והיה ברור שהשיר הזה הופך לשיר מקובל. אני מודה שאני עשיתי פלגיאט; גם צבי קפלן (אותו הכרתי בצבא הבריטי) עשה פלגיאט. כולם כתבו פלגיאטים. זהו דור שחיפש אמונה והוא מצא אותה בשירים.

[צבי קפלן מוזכר כאן משום שהוא המחבר של "שיר הישיבה", שנכתב בהשראת שירו של מרגלית. המשך הדברים מתייחסים לקשר של המחבר לכפר הרא"ה, שם נכתב "שיר הישיבה", ואל הדמות המרכזית שם באותה תקופה, הרב נריה.]

[המחברת מוסיפה:] יעקב זוכר את הרב נריה מישיבת ההסדר בכפר הרא"ה ואת אנשי הישיבה שרים ברוח האמונה. הוא זוכר מאוד את השיר "רב הלילה", כאשר הרב נריה היה שר "שובי שובי תורתנו מחודשת שבעתיים" [במקום הורתנו - זֶמֶרֶשֶׁת]. יעקב שר לי את השיר בהתרגשות עם דמעות של כאב וגעגוע. הוא נזכר באביו ואמר שאבא שלו היה "שחקן". הוא מילא תפקיד חשוב כי הוא היה חלק מהשרשרת, כי לבנו לב אחד; מלודז' למשמר השרון זו דרך אחת.

"אנו בנינו את הארץ ולא חיכינו למשיח", אומר יעקב, המדבר בביקורת רבה על חבורת הבטלנים שישבו וחיכו למשיח. הרב נריה, לפי יעקב, לא היה בטלן. ולכן ניתן לשלב ביניהם ולמצוא הרבה דמיון. "אני הייתי פעם חבר ב'תורה ועבודה' בלודז'. [...] הייתי חסיד בצעירותי, התפללתי בבית כנסת, רקדתי בשמחת תורה. הרב הפילוסוף הדתי הילדסהיימר הביע דעות אפיקורסיות. הוא היה האפיקורס הראשון מקרב הדתיים. מאוד הערכתי אותו. המהפכה שאנחנו יצרנו היא לא נגד האמונה אלא נגד הפולחן היהודי והתנהגות היהודים, ולכן ביטאנו מושגים דומים. הדתיים ממיתים את החילוניים מתוך הרגשת נחיתות שלהם. עד שאנחנו לא קמנו זה לא היה. מפריע לדתיים שאנחנו חיים חיים חיוניים.

עוד באותו לחן: "קטנתי", ושם מידע נוסף, תווים, גירסאות מילים וביצוע בשפת המקור וקישורים לטקסטים נוספים בלחן זה.

• קטנתי
• שיר הישיבה

לחנים רוסיים   כל מקום ואתר   קיבוצים   הימנונות