שמעי בתי ♫

שִׁמְעִי, בִּתִּי,
אָבִיךְ יְדַבֵּר
לֹא כְּאָב
כִּי אִם כְּחָבֵר.
אֹמַר לָךְ גְּלוּיוֹת:
תְּנוּעָה הִיא שְׁטֻיּוֹת
קִבּוּץ זֶהוּ הֶרֶס הִזְדַּמְנֻיּוֹת.

עַתָּה, חֲבִיבָה,
הִשְׁתַּנּוּ הָעִתִּים
יֵשׁ כָּמוֹנוּ מְעַטִּים.
אָבִיךְ כְּבָר הָיָה
בִּשְׁבִילֵךְ בַּתְּנוּעָה;
לִחְיוֹת כְּפוֹעֵל
גַּם הוּא יָדַע.

זִכְרִי, בִּתִּי,
חַיִּים הֵם גַּלְגַּל:
יֵשׁ תַּחְתּוֹן
וְיֵשׁ מֵעַל.
בְּלִי שֶׁפַע מִלִּים:
תְּנוּעָה – אוֹ הוֹרִים –
אוֹ לֵכִי חַפְּשִׂי לָךְ
בָּתִּים אֲחֵרִים.