מילים
הלץ:
צָו מֵהַמֶּלֶךְ לְתוֹפֵף!
לִגְבָרוֹת נַפְשׁוֹ חָשְׁקָה
אַחַת הוֹפִיעָה תְּמִימַת לֵב
עֵין מֶלֶךְ בָּהּ נִדְבְּקָה
המלך:
מַרְקִיז! אֱמֹר נָא לִי מִי הִיא?
הַגֵּד מִי זֹאת הַגְּבֶרֶת
המרקיז:
הַמֶּלֶךְ! גְּבֶרֶת זוֹ אִשְׁתִּי
אִשְׁתִּי הִיא זוֹ הַגְּבֶרֶת
המלך:
מַרְקִיז! גָּדוֹל הוּא אָשְׁרְךָ
נֶחְמֶדֶת הִיא אִשְׁתְּךָ
אוֹתָהּ תִּתֵּן לִי בְּטוּבְךָ
כֵּן הוּא רְצוֹן מַלְכְּךָ
המרקיז:
לוּלֵא הַמֶּלֶךְ זֶה הָיָה
כִּי לִנְקָמָה שָׁאַפְתִּי
אַךְ הֵן מוֹשְׁלִי, מוֹשְׁלִי אַתָּה
מַלְכִּי שֶׁכֹּה אָהַבְתִּי
המלך:
מַרְקִיז, עַבְדִּי הַנֶּאֱמָן
אוֹתְךָ לִגְדוּלָה אָרִימָה
וְזֵר דַּפְנָה בִּפְנֵי הָעַם
עַל רֹאשְׁךָ אָשִׂימָה
המרקיז:
מַלְכִּי, גָּדוֹל הוּא חַסְדְךָ
אַךְ לְמָאֵן תַּרְשֵׁנִי
תֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת עִם עַבְדְּךָ
אִם מְאוּם גַּם לֹא תִּתֵּן לִי
המלכה:
מָר הִנֵּהוּ מַזָּלִי
כָּל תִּקְוָתִי נִכְזְבָה
מַרְקִיז! שׁוֹשָן הַגִּישָׁה לִי
מִמֶּנּוּ עֹז אֶשְׁאֲבָה
המרקיז (מרעיל את הפרח):
מַה תִּפְעַם, הוֹי, לֵב נִדָּח
וּמַה תִּרְעַד מִפַּחַד
עוֹד טֶרֶם הַמַּלְכָּה תִּשְׂמַח
גַּם רַעַל יַשְׂבִּיעַ נַחַת
המלכה (למרקיזה):
לָכַדְתְּ לֵב הַמֶּלֶך אַתְּ
אַךְ אֵין אֲנִי כּוֹעֶסֶת
וּלְזִכָּרוֹן קַבְּלִי נָא אַתְּ
מִמַּלְכָּתֵךְ אוֹת חֶסֶד
הלץ:
וְהַמַּלְכָּה אָז לָהּ נָתְנָה
לְזִכָּרוֹן פֶּרַח
וְהַמַּרְקִיזָה נִפְטְרָה
מֵרֵיחַ שֶׁל הַפֶּרַח
צָו מֵהַמֶּלֶךְ לְתוֹפֵף!
לִגְבָרוֹת נַפְשׁוֹ חָשְׁקָה
אַחַת הוֹפִיעָה תְּמִימַת לֵב
עֵין מֶלֶךְ בָּהּ נִדְבְּקָה
המלך:
מַרְקִיז! אֱמֹר נָא לִי מִי הִיא?
הַגֵּד מִי זֹאת הַגְּבֶרֶת
המרקיז:
הַמֶּלֶךְ! גְּבֶרֶת זוֹ אִשְׁתִּי
אִשְׁתִּי הִיא זוֹ הַגְּבֶרֶת
המלך:
מַרְקִיז! גָּדוֹל הוּא אָשְׁרְךָ
נֶחְמֶדֶת הִיא אִשְׁתְּךָ
אוֹתָהּ תִּתֵּן לִי בְּטוּבְךָ
כֵּן הוּא רְצוֹן מַלְכְּךָ
המרקיז:
לוּלֵא הַמֶּלֶךְ זֶה הָיָה
כִּי לִנְקָמָה שָׁאַפְתִּי
אַךְ הֵן מוֹשְׁלִי, מוֹשְׁלִי אַתָּה
מַלְכִּי שֶׁכֹּה אָהַבְתִּי
המלך:
מַרְקִיז, עַבְדִּי הַנֶּאֱמָן
אוֹתְךָ לִגְדוּלָה אָרִימָה
וְזֵר דַּפְנָה בִּפְנֵי הָעַם
עַל רֹאשְׁךָ אָשִׂימָה
המרקיז:
מַלְכִּי, גָּדוֹל הוּא חַסְדְךָ
אַךְ לְמָאֵן תַּרְשֵׁנִי
תֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת עִם עַבְדְּךָ
אִם מְאוּם גַּם לֹא תִּתֵּן לִי
המלכה:
מָר הִנֵּהוּ מַזָּלִי
כָּל תִּקְוָתִי נִכְזְבָה
מַרְקִיז! שׁוֹשָן הַגִּישָׁה לִי
מִמֶּנּוּ עֹז אֶשְׁאֲבָה
המרקיז (מרעיל את הפרח):
מַה תִּפְעַם, הוֹי, לֵב נִדָּח
וּמַה תִּרְעַד מִפַּחַד
עוֹד טֶרֶם הַמַּלְכָּה תִּשְׂמַח
גַּם רַעַל יַשְׂבִּיעַ נַחַת
המלכה (למרקיזה):
לָכַדְתְּ לֵב הַמֶּלֶך אַתְּ
אַךְ אֵין אֲנִי כּוֹעֶסֶת
וּלְזִכָּרוֹן קַבְּלִי נָא אַתְּ
מִמַּלְכָּתֵךְ אוֹת חֶסֶד
הלץ:
וְהַמַּלְכָּה אָז לָהּ נָתְנָה
לְזִכָּרוֹן פֶּרַח
וְהַמַּרְקִיזָה נִפְטְרָה
מֵרֵיחַ שֶׁל הַפֶּרַח
מקור:
"יוסף אוקסנברג : מיניאטורות אמנותיות [מילים בלבד]"
, יוסף אוקסנברג
, תמוז תרפ"ב יולי 1922
, 8
–9
על השיר
המילים נדפסו בתוכניית הנשף "מיניאטורות אמנותיות" שנערך ביפו ביולי 1922. איננו יודעים באיזה לחן זומר השיר. נשמח לאיתור הלחן.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.