במשלט ♫

הַמִּשְׁלָט שָׁקֵט הַלַּיְלָה,
כּוֹכָבִים כִּסּוּ רָקִיעַ,
אֶת עֵינַי אֶשָּׂא לְמַעְלָה,
מִשְׁאַלְתִּי דּוּמָם אַבִּיעַ: -

כּוֹכָבִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
נָא, הֱיוּ לִי לְעֵינַיִם,
רְאוּ בֵּיתִי וְהוֹדִיעוּנִי
שְׁלוֹם רַעֲיָתִי, נָא סַפְּרוּ לִי.

הֲתִצְפֶּה גַּם הִיא אֲלֵיכֶם,
תּוֹךְ תּוּגָה שֶׁל לֵיל הַסְּתָו?
הֲתִזְכֹּר שִׁירִי - שִׁיר לֶכֶת,
שַׁרְתִּי עִם צֵאתִי לַקְּרָב: -

קָדִימָה הַגְּדוּדוֹנִים,
נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ אֱמוּנִים.
נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ אַרְצֵנוּ,
מָרוֹם נִשָּׂא דִּגְלֵנוּ,
קָדִימָה הַגְּדוּדוֹנִים.

אֲרֻכָּה הִיא עוֹד הַדֶּרֶךְ,
אַךְ שָׁקֵט הַלֵּב, בָּטוּחַ,
עַד נַכֶּה אוֹיֵב עַל יֶרֶךְ,
לֹא נִשְׁקֹט וְלֹא נָנוּחַ.

אִם אֶחְיֶה, אַף אִם אֶפֹּלָה,
לְאַרְצִי גְּמוּלָהּ אֶגְמֹלָה;
זֹאת הַגִּידוּ לָהּ מִמֶּנִּי:
אַל נָא תִּבְכֶּה שֶׁאֵינֶנִּי.

אַךְ אִם אֶחְיֶה וְיוֹם אָשׁוּבָה,
לְעֵת נַשִּׂיג הַנִּצָּחוֹן,
אָז אֶל רַעֲיָתִי אָטוּסָה,
עֵת נָשִׁירָה, שׁוּב בְּאוֹן: -

קָדִימָה הַגְּדוּדוֹנִים,
נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ אֱמוּנִים.
נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ אַרְצֵנוּ,
מָרוֹם נִשָּׂא דִּגְלֵנוּ,
קָדִימָה הַגְּדוּדוֹנִים.