מילים (2 גרסאות)
הָעִזּוּ וַעֲלוּ, הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם!
אַל תִּרְפֶּה יָדֵנוּ עַד נְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה
כָּל עוֹד בְּעוֹרְקֵינוּ יֵשׁ טִפָּה שֶׁל דָּם.
נָרִיקָה הַחֶרֶב כַּזָּקֵן, כַּנַּעַר –
מִי זֶה הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב?
נָשֵׁינוּ, טַפֵּינוּ כִּי יֵרְדוּ הַשַּׁעַר,
חֲלוּצִים נֵצֵאָה וְנֶאֱסֹר הַקְּרָב!
הֵן אַחִים אֲנַחְנוּ בְּיוֹם צֵאת לִקְרַאת נֶשֶׁק.
לַחַיִּים וְלַמָּוֶת גְּאוֹן-יַעֲקֹב עֵת קָם.
נָרִיקָה הַחֶרֶב...
הֵן אַחִים אֲנַחְנוּ יוֹם צֵאת לִקְרַאת נֶשֶׁק
מֵאַשְׁדּוֹת הַלְּבָנוֹן וְעַד אִיֵּי הַיָּם
לְמִן יַרְכְּתֵי צָפוֹן בּוֹאֲכָה דַמֶּשֶׂק
לַחַיִּים וְלַמָּוֶת גְּאוֹן-יַעֲקֹב עֵת קָם
שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה וְתִכּוֹן מַמְלָכָה
הִיא מִקְדַּשׁ אֵל יַעֲקֹב וּמִשְׂגָּב לַטַּף
וְהָיְתָה יָדֵנוּ אוֹחֶזֶת בַּמְּלָאכָה
בִּמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ וְהַשֶּׁלַח בַּכַּף
שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה, גִּבּוֹרֵי יְהוּדָה
אֵל עֹז לָנוּ, אֲחַי, וּמִשְׂגָּב וְצוּר
אִם חוֹמָה אֵין לָנוּ, אֲנַחְנוּ הַמְּצוּדָה
פִּגְרֵנוּ – הַדָּיֵק, לִבֵּנוּ – הַשּׁוּר
הקלטות (2)
על השיר
השיר זומר תחילה בלחן אירופאי של בלומנטל, אותו הפיץ חנינא קרצ'בסקי ושנדפס ב"צלילי חנינא".
מנשה רבינא, מתוך "צ'רניחובסקי במוסיקה" (מאזניים, סדרה ד, כרך י"ז [תשכ"ג]), עמ' 449: "לשבחו [של אידלסון] ייאמר , שהוא עשה מאמצים רבים להתאים את המילים להברה הספרדית ולהטעמה המלרעית, כי בתפקידו כ"מורה לזימרה ונגינה בבתי הספר של חברת "העזרה" בירושלם" שאף לשמור על אחידות ההיגוי של המילים בזימרה ובדיבור. אבל בנוגע למלודיה עצמה ייאמר, שהיא אינה מצטיינת ברוח יהודית, אין בינה ובין זו של בלומנטאל במובן האירופיות ולא כלום. שתיהן מזכירות את המוצא המערב אירופי. ובאשר להתאמה בין המלודיה ובין המילים נצדק אם נאמר, שזו של בלומנטאל עולה על זו שנכתבה בידי אידלסון. המילים של צ'רניחובסקי מלאות עוז של מי שאינו ירא ורך הלבב. צלילים של מארש הולמות את המילים האלה, ואילו אידלסון התאים להן צלילים של ואלס, והוא אפילו שילב לתוכו את הסקונדה המוגדלת הבכיינית, אשר נחשבה זמן רב לאופיינית יהודית, אבל אניה הולמת רוחם של מתנדבים בעם".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
קישורים ומשאבים (1)
תווים מימין לשמאל
