השבועה (תרגום לא ידוע)

יָדֵינוּ מִזְרָחָה נָרִים וְנִשָּׁבָעָה בְּדֶגֶל צִיּוֹן וְאֶרֶץ הָעַם בְּכָל מַשְׂאַת נַפְשֵׁנוּ הָאַדִּירָה וְנָאוָה בְּחַרְבֵּנוּ הַשְּׁבוּרָה וּרְווּיָה מִדָּם בְּתוֹלֵדַת יָמֵינוּ שֶׁהִנֵּה נִכְתָּבָה בְּדִמְעוֹת עֵינֵינוּ וְּבְשֶׁטֶף שֶׁל דָּם בַּכֹּל נִשָּׁבַע כִּי אָהוֹב נֹאהָבָה וּבְאֹמֶץ נִלָּחֵם בְּעַד חֵרוּת הָעַם נִשְׁבַּעְנוּ לְנַתֵּק בִּכְלִי נְחֻשְׁתֵּנוּ שֶׁאָסַר יָדֵינוּ וּפָצַע הָעָר (עָר = אויב, שונא) לִפְרֹק מֵעָלֵינוּ אֶת עוֹל לוֹחֲצֵינוּ לַעֲזֹב גָּלוּתֵנוּ הַכּוּר הַצַּר שְׁבוּעַת אַהֲבָה וְאֵמוּן פֹּה נִשָּׁבַע שֶׁלֹא נַשְׁלִיכָה הַחֶרֶב מִיָּד עַד כִּי נִמְצָא לְעַמֵּנוּ מַרְגּוֹעַ וּבְאַרְצוֹ חָפְשִׁי הוּא יִחְיֶה לְבַד וְאִם נִגְזַר שֶׁנָּמוּת בְּעֶצֶם פָּעֳלֵנוּ וּלְפָנֵינוּ הַדֶּרֶךְ יִשָּׁאֵר עוֹד רַב אֲזַי עַל בָּנֵינוּ נַאֲצִיל אֶת רוּחֵנוּ שֶׁהֵמָּה תַּחְתֵּינוּ יֵלֵכוּ בַּקְּרָבידינו מזרחה נרים ונישבעה בדגל ציון וארץ העם בכל משאת נפשנו האדירה ונאווה בחרבנו השבורה ורוויה מדם בתולדת ימינו שהינה נכתבה בדמעות עינינו ובשטף של דם בכל נישבע כי אהוב נאהבה ובאומץ נילחם בעד חירות העם נשבענו לנתק בכלי נחושתנו שאסר ידינו ופצע הער לפרוק מעלינו את עול לוחצינו לעזוב גלותינו הכור הצר שבועת אהבה ואמון פה נישבע שלא נשליכה החרב מיד עד כי נמצא לעמנו מרגוע ובארצו חופשי הוא יחיה לבד ואם נגזר שנמות בעצם פעלנו ולפנינו הדרך יישאר עוד רב אזיי על בנינו נאציל את רוחנו שהמה תחתינו ילכו בקרב