מילים
בְּדֶגֶל צִיּוֹן וְאֶרֶץ הָעָם
בְּכָל מַשְּׂאַת נַפְשֵׁנוּ הָאַדִּירָה וְנָאוָה
בְּחַרְבֵּנוּ הַשְּׁבוּרָה וּרְווּיָה מִדָּם
בְּתוֹלֵדַת יָמֵינוּ שֶׁהִנֵּה נִכְתָּבָה
בְּדִמְעוֹת עֵינֵינוּ וְּבְשֶׁטֶף שֶׁל דָּם
בַּכֹּל נִשָּׁבַע כִּי אָהוֹב נֹאהָבָה
וּבְאֹמֶץ נִלָּחֵם בְּעַד חֵרוּת הָעָם
נִשְׁבַּעְנוּ לְנַתֵּק בִּכְלִי נְחֻשְׁתֵּנוּ
שֶׁאָסַר יָדֵינוּ וּפָצַע הָעָר
לִפְרֹק מֵעָלֵינוּ אֶת עֹל לוֹחֲצֵינוּ
לַעֲזֹב גָּלוּתֵנוּ הַכּוּר הַצָּר
שְׁבוּעַת אַהֲבָה וְאֵמוּן פֹּה נִשָּׁבַע
שֶׁלֹא נַשְׁלִיכָה הַחֶרֶב מִיָּד
עַד כִּי נִמְצָא לְעַמֵּנוּ מַרְגּוֹעַ
וּבְאַרְצוֹ חָפְשִׁי הוּא יִחְיֶה לְבָד
וְאִם נִגְזַר שֶׁנָּמוּת בְּעֶצֶם פָּעֳלֵנוּ
וּלְפָנֵינוּ הַדֶּרֶךְ יִשָּׁאֵר עוֹד רָב
אֲזַי עַל בָּנֵינוּ נַאֲצִיל אֶת רוּחֵנוּ
שֶׁהֵמָּה תַּחְתֵּינוּ יֵלֵכוּ בַּקְּרָב
על השיר
נדפס בכתב העת "החיים והטבע" (שנה א, גליון 31, א' אלול תרס"ה, טורים 982–983 של הכרך) במסגרת מכתב ז/ח [חלק 7–8] של הכתבה בהמשכים "הקונגרס" [הציוני השביעי] בחתימת "ל'ק ציון" [כנראה שם עט], שתיאר את היום הרביעי בקונגרס [כלומר 30.7.1905]. וכך מוצג שם השיר:
"ועוד שיר יפה וחדש אחד, שיר "השבועה", שאני מוסר לכם, חברים, בעברית למען תשירו, אותו במנגינה הידועה" ... השיר הזה עם מנגינתו עושים רושם חזק מאוד. ביותר שרים אותו הפועלים, העובדים כל הימים עבודה קשה ונפשם ולבם לציון. אבל יחד עם הפועלים, שהיו על הקונגרס (שמם "פועלי ציון") שרו אותו כל הנאספים, כל הציורים והאורחים שרו אותו יחד, שתיים ושלוש, ולא עייפו".
בעל הכתבה סבר אפוא שהשיר היה חדש ב-1905, אף כי לפי עדויות אחרות השיר זומר כבר בקונגרס הקודם ב-1903.
איתור: יוסף גולדנברג
ראו את השיר בתרגום לוינסון ושם עוד פרטים והפניות.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.