מים וסבון ♫

הוֹי, לְצַחְצֵחַ, לְצַחְצֵחַ, לְצַחְצֵחַ,
הָעֲבוֹדָה בּוֹעֶרֶת! עֹנֶג לְהַבִּיט!
אֲנִי אוֹהֶבֶת כַּאֲשֶׁר אֶצְלִי רוֹתֵחַ!
הִזָּהֲרוּ מִמֶּנִּי – יֵשׁ בִּי דִּינָמִיט!

וְכַאֲשֶׁר אֲנִי לְפֶתַע מִתְלַקַּחַת,
הַבַּחוּרִים אוֹתִי בּוֹלְעִים כְּמוֹ דַּיְסָה.
אֶצְלִי הַטֶּכְנִיקָה הַזֹּאת הִיא מְפֻתַּחַת...
אֲבָל נָשׁוּב נָא אֶל מִקְצוֹעַ הַכְּבִיסָה:
לְסַבֵּן צָרִיךְ בְּמַיִם
וְלָשִׂים בְּתוֹךְ הַדּוּד
וּלְהַרְתִּיחַ שְׁעָתַיִם
וְלִטְרֹחַ כְּמוֹ גְּדוּד.
וּלְגַלְגֵּל אֶת זֶה עַל לוּחַ
וְלִשְׁטֹף מַהֵר-מַהֵר.
וְלִתְלוֹת אֶת זֶה בָּרוּחַ,
שֶׁיַּלְבִּין וְיִתְאַוְרֵר.

אִם בַּשְּׂדֵרוֹת אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסָל לִי,
הַגְּלָמִים רָצִים לָשֶׁבֶת מִצְּדָדַי.
אוֹי, לוּ בָּחוּר הָיִיתִי, זֶה אָסוֹן הָיָה לִי –
אֲנִי הָיִיתִי מִשְׁתַּגַּעַת אַחֲרַי!

יְדִידָתִי בּוֹכָה שֶׁהִיא אֻמְלֶלֶת.
הָיָה לָהּ מֶנְדֶּל וּבָרַח. אֵינֶנּוּ עוֹד.
מַה לַּעֲשׂוֹת לְמֶנְדֶּל, הִיא אוֹתִי שׁוֹאֶלֶת.
וְאָנֹכִי עוֹנֶה לָהּ: זֶה פָּשׁוּט מְאֹד!
לְסַבֵּן אוֹתוֹ בְּמַיִם
וְלָשִׂים בְּתוֹך הַדּוּד,
וּלְהַרְתִּיחַ שְׁעָתַיִם,
שֶׁיֵּרֵד מִמֶּנּוּ פוּד.
וּלְגַלְּגֵּל אוֹתוֹ עַל לוּחַ,
וְלִשְׁטֹף מַהֵר-מַהֵר,
וְלִתְלוֹת אוֹתוֹ בָּרוּחַ,
וְלִמְצֹא בָּחוּר אַחֵר!

יֶשְׁנָה פּוֹלִיטִיקָה וּטְרַסְטִים וְקוֹנְצֶרְן,
וְקוֹרְפּוֹרַצְיוֹת וּבַּנְקִים וְרִיצָה.
וְגַם כּוֹבֶסֶת מְדֻפְּלֶֶמֶת מִלּוּצֶרְן
לֹא תְּסַדֵּר אֶת הַכְּביסֹנֶת הַנְּחוּצָה.

כֵּן, דֶּקְלֶרַצְיוֹת נוֹתְנִים פּוֹלִיטִיקָאִים,
וְדֶקְלֶרַצְיוֹת רָאוּי לְהַעֲרִיךְ.
אַךְ לִפְעָמִים יֵשׁ לְהַפְשִׁיל הַשַּׁרְווּלַיִם
וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶן פָּשׁוּט מַה שֶׁצָּרִיךְ:
לְסַבֵּן אוֹתוֹ בְּמַיִם
וְלָשִׂים בְּתוֹך הַדּוּד,
וּלְהַרְתִּיחַ שְׁעָתַיִם,
כָּכָה, כָּכָה, וֶרִי גּוּד!
וּלְגַלְגֵּל אוֹתָן עַל לוּחַ
וְלִשְׁטֹף סָבִיב-סָבִיב,
וְלִתְלוֹת אוֹתָן בָּרוּחַ,
וְלִבְנוֹת אֶת תֵּל-אָבִיב.