מילים
כַּוֵּן יָשָׁר - מְעַט הַצִּדָּה - הֵנָּה שָׁמָּה -
אַל תִּדָּחֵק - אַל תִּדָּחְפִי - אַתָּה מַסְתִּיר.
אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתָנוּ מַה זֶּה פֹּה וְלָמָּה -
פֹּה מְחַפְּשִׂים אֲנַחְנוּ חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר.
יֶשְׁנָם צְרִיפִים וּצְרִיפוֹבְּלוֹקִים וּצְרִיפוֹנִים
עִם דּוּגְמָאוֹת מִכָּל שִׁטָּה וְכָל תָּכְנִית.
מֵאָלוּמִינְיוּם, מִקַּרְטוֹן, מִמַּקָּרוֹנִים,
מִקַּרְנָלִיט, מִבָּקָלִיט, וּמִקְּרֵדִיט.
וְיֵשׁ תּוֹתָח יוֹרֶה בָּתִּים יָשָׁר בַּחוּץ,
אֲבָל אוֹמְרִים שֶׁלַּתּוֹתְחָן עַצְמוֹ נָחוּץ
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
וְדַוְקָא לֹא מִבָּקָלִיט,
וְדַוְקָא לֹא מִקַּרְנָלִיט,
וְדַוְקָא לֹא מִטְּרִפּוֹלִין,
וְדַוְקָא לֹא מִקְּרֶפּ-דֶה-שִׁין.
דָּבָר טִבְעִי, שְׁלוֹשָׁה קִירוֹת עִם קִיר.
סְתָם חֶדֶר, חֶדֶר, חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר.
אוּלַי לְךָ אוֹ לָךְ אוֹ לָךְ
יֶשְׁנוֹ שָׁכֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָח,
שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּיס, שֶׁיֵּשׁ לוֹ דּוֹד,
שֶׁיֵּשׁ לוֹ דּוֹדָה (זֶה בְּסוֹד)
שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּמִקְרֶה אֵיזֶה מַכִּיר,
שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
-אֲנִי עָלִיתִי מִן הַסְּטֵיט. קִרְאִי לִי סֶמִי.
סַמָּל הָיִיתִי. וְנִפְגַּשְׁנוּ בַּגָּלִיל.
אֲנִי אֶכְתֹב הַיּוֹם לְדֶדִי וּלְמֶמִי
שֶׁהִתְחַתַּנְתִּי פֹּה. בְּמַחַ"ל זֶה רָגִיל.
עוֹד גַּם אֲנִי קַיָּם. קִרְאִי לי יָשָׁה פּוֹנְצִ'יק.
סַמָּל הָיִיתִי וְנִפְגַּשְׁנוּ בַּדָּרוֹם.
אֲנִי אֶבְנֶה לָךְ פֹּה צְרִיפוֹנְצִ'יק עִם גַּגּוֹנְצִ'יק,
וְעִם חַלּוֹנְצִ'יק וּוִילוֹנְצִ'יק עִם פּוֹם-פּוֹם.
יִהְיֶה מָתוֹק, יִהְיֶה יָפֶה וְנֶהֱדָר,
אֲבָל בֵּינְתַיִם אֵיךְ מוֹצְאִים אֶת הָעִקָּר-
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
זֶה לֹא יוֹעִיל. לִבִּי תָּפוּס.
אַךְ רֶגַע, אַל תָּרוּץ כְּסוּס.
יֵשׁ לִי זְבוּלוּן וְדָן וְגָד
וְעוֹד שְׁלוֹשָׁה וְעוֹד אֶחָד...
אַךְ גַּם לְךָ וְגַם לְךָ, יַקִּיר,
עוֹד יִמָּצֵא פֹּה חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר.
אוּלַי לְךָ אוֹ לָךְ אוֹ לָךְ
אֲנִי רוֹאֶה דְּבַר-מַה בָּאֹפֶק הָאֵירוֹפִּי
אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה עַכְשָׁיו עֲזֹב נָא. סְטוֹפּ.
הַמְּדִינִיּוּת אָמְנָם הִיא עֵסֶק טֶלֶסְקוֹפִּי.
אַךְ אֶת עוֹשֶׂיהָ רַק רוֹאִים בְּמִיקְרוֹסְקוֹפּ.
מְדִינִיּוּת יֶשְׁנָה אַנְגְלִית-אֲמֵרִיקָאִית,
אוֹמְרִים שֶׁלַּחַץ יֵשׁ. אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר
שֶׁקֹּדֶם הֵם הָיוּ פֹּה בַּעֲלֵי-הַבַּיִת,
אֲבָל עַכְשָׁיו בְּכָל-זֹאת הַמַּצָּב אַחֵר...
אֲבָל עַכְשָׁיו, חַבִּיבִּי, זֶה הֶבְדֵּל כַּבִּיר:
הֵם לוֹחֲצִים לִמְצֹא פֹּה חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר.
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
אֲבָל צָרִיךְ לְלֹא הִסּוּס
לוֹמַר: פֹּה אֵין בְּסִיסִים, תָּפוּס!
אוֹתָהּ צָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם
יֶשְׁנָה גַּם לִי וְיֵשׁ לְסֵם.
לֹא בָּא כְּלָל בְּחֶשְׁבּוֹן לְהִתְחַתֵּן- -
מִפְּנֵי שֶׁאֵין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין- -
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
אוּלַי לְךָ אוֹ לָךְ אוֹ לָךְ...
אַל תִּדָּחֵק - אַל תִּדָּחְפִי - אַתָּה מַסְתִּיר.
אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתָנוּ מַה זֶּה פֹּה וְלָמָּה -
פֹּה מְחַפְּשִׂים אֲנַחְנוּ חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר.
יֶשְׁנָם צְרִיפִים וּצְרִיפוֹבְּלוֹקִים וּצְרִיפוֹנִים
עִם דּוּגְמָאוֹת מִכָּל שִׁטָּה וְכָל תָּכְנִית.
מֵאָלוּמִינְיוּם, מִקַּרְטוֹן, מִמַּקָּרוֹנִים,
מִקַּרְנָלִיט, מִבָּקָלִיט, וּמִקְּרֵדִיט.
וְיֵשׁ תּוֹתָח יוֹרֶה בָּתִּים יָשָׁר בַּחוּץ,
אֲבָל אוֹמְרִים שֶׁלַּתּוֹתְחָן עַצְמוֹ נָחוּץ
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
וְדַוְקָא לֹא מִבָּקָלִיט,
וְדַוְקָא לֹא מִקַּרְנָלִיט,
וְדַוְקָא לֹא מִטְּרִפּוֹלִין,
וְדַוְקָא לֹא מִקְּרֶפּ-דֶה-שִׁין.
דָּבָר טִבְעִי, שְׁלוֹשָׁה קִירוֹת עִם קִיר.
סְתָם חֶדֶר, חֶדֶר, חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר.
אוּלַי לְךָ אוֹ לָךְ אוֹ לָךְ
יֶשְׁנוֹ שָׁכֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָח,
שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּיס, שֶׁיֵּשׁ לוֹ דּוֹד,
שֶׁיֵּשׁ לוֹ דּוֹדָה (זֶה בְּסוֹד)
שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּמִקְרֶה אֵיזֶה מַכִּיר,
שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
-אֲנִי עָלִיתִי מִן הַסְּטֵיט. קִרְאִי לִי סֶמִי.
סַמָּל הָיִיתִי. וְנִפְגַּשְׁנוּ בַּגָּלִיל.
אֲנִי אֶכְתֹב הַיּוֹם לְדֶדִי וּלְמֶמִי
שֶׁהִתְחַתַּנְתִּי פֹּה. בְּמַחַ"ל זֶה רָגִיל.
עוֹד גַּם אֲנִי קַיָּם. קִרְאִי לי יָשָׁה פּוֹנְצִ'יק.
סַמָּל הָיִיתִי וְנִפְגַּשְׁנוּ בַּדָּרוֹם.
אֲנִי אֶבְנֶה לָךְ פֹּה צְרִיפוֹנְצִ'יק עִם גַּגּוֹנְצִ'יק,
וְעִם חַלּוֹנְצִ'יק וּוִילוֹנְצִ'יק עִם פּוֹם-פּוֹם.
יִהְיֶה מָתוֹק, יִהְיֶה יָפֶה וְנֶהֱדָר,
אֲבָל בֵּינְתַיִם אֵיךְ מוֹצְאִים אֶת הָעִקָּר-
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
זֶה לֹא יוֹעִיל. לִבִּי תָּפוּס.
אַךְ רֶגַע, אַל תָּרוּץ כְּסוּס.
יֵשׁ לִי זְבוּלוּן וְדָן וְגָד
וְעוֹד שְׁלוֹשָׁה וְעוֹד אֶחָד...
אַךְ גַּם לְךָ וְגַם לְךָ, יַקִּיר,
עוֹד יִמָּצֵא פֹּה חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר.
אוּלַי לְךָ אוֹ לָךְ אוֹ לָךְ
אֲנִי רוֹאֶה דְּבַר-מַה בָּאֹפֶק הָאֵירוֹפִּי
אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה עַכְשָׁיו עֲזֹב נָא. סְטוֹפּ.
הַמְּדִינִיּוּת אָמְנָם הִיא עֵסֶק טֶלֶסְקוֹפִּי.
אַךְ אֶת עוֹשֶׂיהָ רַק רוֹאִים בְּמִיקְרוֹסְקוֹפּ.
מְדִינִיּוּת יֶשְׁנָה אַנְגְלִית-אֲמֵרִיקָאִית,
אוֹמְרִים שֶׁלַּחַץ יֵשׁ. אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר
שֶׁקֹּדֶם הֵם הָיוּ פֹּה בַּעֲלֵי-הַבַּיִת,
אֲבָל עַכְשָׁיו בְּכָל-זֹאת הַמַּצָּב אַחֵר...
אֲבָל עַכְשָׁיו, חַבִּיבִּי, זֶה הֶבְדֵּל כַּבִּיר:
הֵם לוֹחֲצִים לִמְצֹא פֹּה חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר.
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
אֲבָל צָרִיךְ לְלֹא הִסּוּס
לוֹמַר: פֹּה אֵין בְּסִיסִים, תָּפוּס!
אוֹתָהּ צָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם
יֶשְׁנָה גַּם לִי וְיֵשׁ לְסֵם.
לֹא בָּא כְּלָל בְּחֶשְׁבּוֹן לְהִתְחַתֵּן- -
מִפְּנֵי שֶׁאֵין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין- -
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר!
אוּלַי לְךָ אוֹ לָךְ אוֹ לָךְ...
מקור:
"נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר [מילים בלבד] כרך ב"
, הוצאת הקיבוץ המאוחד
, תשל"ט
, 138
–141
הקלטות (1)
על השיר
שיר הנושא מתוך תכנית מס' 15 של תיאטרון "לי לה לו" (בכורה: 18.10.1949). לפי התוכניה, כמתועד ב"פזמונים ושירי זמר", בהצגה שרו את השיר רינה רן, ארנולד לזר וליאו לזר. ייתכן מאוד שאלה גם הזמרים בהקלטה אך אין לנו בטחון בכך.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
ביצוע
