מילים
מִבֵּיתִי בֹּקֶר בֹּקֶר אֵצֵאָה
וּבְיָדִי הַצִּנְצֶנֶת הַזֹּאת
וְעוֹד אֵין מְנַחֵש וְיוֹדֵעַ
מַה טָּמוּן בָּהּ, אוֹ שֶׁמָּא זֶה סוֹד?
אַל תֹּאמְרוּ נָא לִפְְתֹּר כִּי לַשָּׁוְא.
אַל תֹּאמְרוּ נָא לְנַחֵשׁ כִּי אֵין צֹרֶךְ.
לֹא סֻכָּר בָּהּ, לֹא דְּבָשׁ, לֹא חָלָב,
לֹא זָהָב בָּהּ, לֹא אוֹצְרוֹת קֹרַח.
לֹא דָּבָר מִכָּל אֵלֶּה, שָׁמַיִם עֵדִים
אֲבָל יֵשׁ, אֲבָל יֵשׁ בְּתוֹכָהּ... שְׁשְׁשְׁ... קֵדִים.
שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים,
אֲפֵלִים
וּכְבֵדִים.
לֹא עֵנָב, לֹא פָּרָג, לֹא זֵיתִים
שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים.
לֹא מָתֹק מִדַּי,
לֹא מַר מִדַּי,
לֹא לוֹהֵט מִדַּי,
וְלֹא קַר מִדַּי
אַךְ מָתֹק וָמַר
וְלוֹהֵט וָקַר
וּמוֹשֵׁךְ וְצָנוּעַ, שָׁמַיִם עֵדִים
שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים.
הָרְכִילוּת מִסָּבִיב אֵינָה נָחָה,
בִּלְעָדֶיהָ לָנוּעַ קָשֶׁה.
עַל פְּלוֹנִי מְסַפְּרִים שֶׁ...- כֵּן, כָּכָה-
מִי הָיָה מַאֲמִין עָלָיו, שֶׁ...
מְסַפְּרִים בַּקָּפֶה מַעֲשֶׂה,
וְאוֹמְרִים: מַאֲסָר פֹּה מַגִּיעַ.
הוּא רַמַּאי, הוּא חָצוּף, הוּא כַּזֶּה וְכַזֶּה...
וּפִתְאוֹם בַּקָּפֶה הוּא מוֹפִיעַ.
בַּקָּפֶה הוּא מוֹפִיעַ, שָׁמַיִם עֵדִים
נוּ וְכָל הַמְּסֻבִּים אָז אוֹמְרִים שְׁשְׁשְׁ...קֵדִים.
שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים...
מַבִּיטִים בִּי הוֹרַי, נוֹתְנִים עַיִן,
אָנוּ לָךְ, הֵם אוֹמְרִים, חֲרֵדִים.
עַד הַיּוֹם לֹא הֶחְלַטְנוּ עֲדַיִן
אִם עֵינַיִך יוֹנִים אוֹ שֵׁדִים.
וַאֲנִי אָז בְּנַחַת עוֹנָה:
לֹא אָבִין דִּבְרֵיכֶם בְּשׁוּם אֹפֶן,
לֹא הַשֵּׁד בִּי וְלֹא הַיּוֹנָה,
וְעֵינַי לֹא כְּרוּבִים וְלֹא תֹּפֶת.
לֹא מַלְאָךְ, לֹא שָׂטָן הֵן, שָׁמַיִם עֵדִים
אַךְ דְּעוּ מֵהַיּוֹם כִּי עֵינַי... שְׁשְׁשְׁ...קֵדִים.
שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים...
וּבְיָדִי הַצִּנְצֶנֶת הַזֹּאת
וְעוֹד אֵין מְנַחֵש וְיוֹדֵעַ
מַה טָּמוּן בָּהּ, אוֹ שֶׁמָּא זֶה סוֹד?
אַל תֹּאמְרוּ נָא לִפְְתֹּר כִּי לַשָּׁוְא.
אַל תֹּאמְרוּ נָא לְנַחֵשׁ כִּי אֵין צֹרֶךְ.
לֹא סֻכָּר בָּהּ, לֹא דְּבָשׁ, לֹא חָלָב,
לֹא זָהָב בָּהּ, לֹא אוֹצְרוֹת קֹרַח.
לֹא דָּבָר מִכָּל אֵלֶּה, שָׁמַיִם עֵדִים
אֲבָל יֵשׁ, אֲבָל יֵשׁ בְּתוֹכָהּ... שְׁשְׁשְׁ... קֵדִים.
שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים,
אֲפֵלִים
וּכְבֵדִים.
לֹא עֵנָב, לֹא פָּרָג, לֹא זֵיתִים
שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים.
לֹא מָתֹק מִדַּי,
לֹא מַר מִדַּי,
לֹא לוֹהֵט מִדַּי,
וְלֹא קַר מִדַּי
אַךְ מָתֹק וָמַר
וְלוֹהֵט וָקַר
וּמוֹשֵׁךְ וְצָנוּעַ, שָׁמַיִם עֵדִים
שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים.
הָרְכִילוּת מִסָּבִיב אֵינָה נָחָה,
בִּלְעָדֶיהָ לָנוּעַ קָשֶׁה.
עַל פְּלוֹנִי מְסַפְּרִים שֶׁ...- כֵּן, כָּכָה-
מִי הָיָה מַאֲמִין עָלָיו, שֶׁ...
מְסַפְּרִים בַּקָּפֶה מַעֲשֶׂה,
וְאוֹמְרִים: מַאֲסָר פֹּה מַגִּיעַ.
הוּא רַמַּאי, הוּא חָצוּף, הוּא כַּזֶּה וְכַזֶּה...
וּפִתְאוֹם בַּקָּפֶה הוּא מוֹפִיעַ.
בַּקָּפֶה הוּא מוֹפִיעַ, שָׁמַיִם עֵדִים
נוּ וְכָל הַמְּסֻבִּים אָז אוֹמְרִים שְׁשְׁשְׁ...קֵדִים.
שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים...
מַבִּיטִים בִּי הוֹרַי, נוֹתְנִים עַיִן,
אָנוּ לָךְ, הֵם אוֹמְרִים, חֲרֵדִים.
עַד הַיּוֹם לֹא הֶחְלַטְנוּ עֲדַיִן
אִם עֵינַיִך יוֹנִים אוֹ שֵׁדִים.
וַאֲנִי אָז בְּנַחַת עוֹנָה:
לֹא אָבִין דִּבְרֵיכֶם בְּשׁוּם אֹפֶן,
לֹא הַשֵּׁד בִּי וְלֹא הַיּוֹנָה,
וְעֵינַי לֹא כְּרוּבִים וְלֹא תֹּפֶת.
לֹא מַלְאָךְ, לֹא שָׂטָן הֵן, שָׁמַיִם עֵדִים
אַךְ דְּעוּ מֵהַיּוֹם כִּי עֵינַי... שְׁשְׁשְׁ...קֵדִים.
שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים...
מקור:
"נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר [מילים בלבד] כרך ב"
, הוצאת הקיבוץ המאוחד
, תשל"ט
, 200
–202
הקלטות (1)
על השיר
שיר מתוך "שעשועים", היא "עלילה ו'" [בלשון ימינו, תמונה או מערכה שישית] מתכנית 19 של תיאטרון "לי לה לו" - "המגבית המיוחדת" (בכורה: 25.1.1951).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
