מילים (2 גרסאות)

תּוֹפֶרֶת אֲנִי וְתוֹפֶרֶת,
הַיָּם לֹא יֶחְדַּל מִלִּנְהֹם.
אֲנִי אֶת פָּנֶיךָ זוֹכֶרֶת
כְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַיּוֹם.

הוֹ, כַּמָּה צָחַקְנוּ אֵי פַּעַם,
רֹאשִׁי הַסְּחַרְחַר הַמְּתֻלְתָּל.
הָיָה לַיָּמִים אֵיזֶה טַעַם
כָּזֶה שֶׁל תַּפּוּחַ עִם טַל.

אָמַרְתִּי: "כְּתָבְתִּי הִיא עֲדַיִן
כְּקֹדֶם, תִּגַּשׁ לִפְעָמִים.
צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם
קוֹמָה רִאשׁוֹנָה מִיָּמִין..."

צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,
צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט,
וְאָז נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתַיִם
וְאָז נִפְגָּשִׁים בְּמַבָּט.
צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,
לָבוֹא וְלוֹמַר: "עֶרֶב טוֹב,
נִכְנַסְתִּי אֵלַיִךְ בֵּינְתַיִם
כֵּיוָן שֶׁעָבַרְתִּי בָּרְחוֹב."

וְכָךְ, עַד שֶׁבָּא אוֹתוֹ עֶרֶב,
שָׁטְפוּ מִדְרָכוֹת רוֹעֲשׁוֹת.
דְּבָרֶיךָ הִכּוּנִי כַּחֶרֶב,
דְּבָרֶיךָ עִנּוּנִי כַּשּׁוֹט.

שָׁתַקְתִּי, דָּבָר לֹא יָדַעְתִּי,
יָדַעְתִּי, רַק לֹא, לֹא נָכוֹן.
נִפְרַדְנוּ... לְפֶתַע שָׁמַעְתִּי
בַּפֶּתַח צִלְצוּל פַּעֲמוֹן –

לְרֶגַע אֵחַרְתִּי לִפְתֹּחַ,
קָפָאתִי בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר.
מַדּוּעַ מִהַרְתָּ לִבְרֹחַ?
מַדּוּעַ מִהַרְתָּ, אֱמֹר!

צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם...

תּוֹפֶרֶת אֲנִי וְתוֹפֶרֶת,
הַיָּם לֹא יֶחְדַּל מִלִּנְהֹם.
אֲנִי אֶת פָּנֶיךָ זוֹכֶרֶת
כְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַיּוֹם.

אִם פַּעַם יִהְיֶה וְתָבוֹאָה
שֵׁנִית פֹּה בָּרְחוֹב לַעֲבֹר,
תִּזְכֹּר כִּי בַּחֶדֶר מַרְגּוֹעַ
תִּזְכֹּר כִּי דּוֹלֵק בּוֹ הָאוֹר.

תָּבוֹא, כָּךְ פָּשׁוּט כְּמוֹ נַעַר,
דָּבָר לֹא צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ.
הֶסְבֵּר לֹא נָחוּץ וְלֹא צַעַר,
סְלִיחָה לֹא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ.

צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם...
מקור: "משה וילנסקי : תמיד כלניות תפרחנה" , הוצאת הקיבוץ המאוחד , תשל"ח , 17 –19
תּוֹפֶרֶת אֲנִי וְתוֹפֶרֶת,
הַיָּם לֹא יֶחְדַּל מִלִּנְהֹם.
אֲנִי אֶת פָּנֶיךָ זוֹכֶרֶת
כְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַיּוֹם.

הוֹי, כַּמָּה צָחַקְנוּ אֵי-פַּעַם,
רֹאשִׁי הַמְתֻלְתָּל כֹּה הִזְהִיב,
הָיָה לַיָּמִים אֵיזֶה טַעַם
שֶׁל עֵץ תַּפּוּחִים בָּאָבִיב.

אָמַרְתִּי: תָּבוֹא בֵּין עַרְבַּיִם
אוֹתִי לְטִיּוּל לְהַזְמִין.
כְּתָבְתִּי – הַגָּלִיל מִסְפָּר שְׁנַיִם,
קוֹמָה רִאשׁוֹנָה מִיָּמִין.

צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,
צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט,
וְאָז נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתַיִם,
וְאָז נִפְגָּשִׁים בַּמַּבָּט.
צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,
לָבוֹא וְלוֹמַר: ״עֶרֶב טוֹב,
נִכְנַסְתִּי אֵלַיִךְ בֵּינְתַיִם
כֵּיוָן שֶׁעָבַרְתִּי בָּרְחוֹב.״

וְכָךְ, עַד שֶׁבָּא אוֹתוֹ עֶרֶב,
שָׁטְפוּ מִדְרָכוֹת רוֹעֲשׁוֹת,
דְּבָרֶיךָ עִנּוּנִי כְּחֶרֶב,
דְּבָרֶיךָ הִכּוּנִי כְּשׁוֹט.

שָׁתַקְתִּי, דָּבָר לֹא יָדַעְתִּי,
חָנְקוּנִי דְמָעוֹת בַּגָּרוֹן.
נִפְרַדְנוּ, לְפֶתַע שָׁמַעְתִּי
בַּפֶּתַח צִלְצוּל פַּעֲמוֹן.

לְרֶגַע אֵחַרְתִּי לִפְתֹּחַ,
אֵחַרְתִּי מִכְּאֵב וּמֵאוֹר,
מַדּוּעַ מִהַרְתָּ לִבְרֹחַ?
מַדּוּעַ מִהַרְתָּ, אֱמֹר!...

צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם...

תוֹפֶרֶת אֲנִי וְתוֹפֶרֶת,
הַיָּם לֹא יֶחְדַּל מִלִּנְהֹם.
אֲנִי אֶת פָּנֶיךָ זוֹכֶרֶת
כְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַיּוֹם.

אִם עֶרֶב יִהְיֶה וְתָבוֹאָה
שֵׁנִית פֹּה בָּרְחוֹב לַעֲבֹר,
תִּזְכֹּר, שֶׁבַּחֶדֶר מַרְגּוֹעַ,
תִּזְכֹּר, שֶׁדּוֹלֵק בּוֹ הָאוֹר.

תָּבוֹא, אִם תִּרְצֶה, כְּמוֹ נַעַר,
דָּבָר לֹא צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ.
אֵין צֹרֶךְ בְּבֶכִי וְצַעַר
סְלִיחָה לֹא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ.

צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם...
על הגרסה: זהו הנוסח המוכר מהביצועים של שושנה דמארי ואשר הופיע בספר הפזמונים של אלתרמן "צריך לצלצל פעמיים".

התקני: הגליל מספר שתיים, אבל השארנו כפי ששושנה דמארי שרה: הגליל מספר שניים.

הקלטות (6)

0:00 0:00
שנת הקלטה: 1961

בוצע במופע של "צמד הגפרורים"

0:00 0:00
עיבוד: משה וילנסקי
ניצוח: משה וילנסקי
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 1961

הביצוע הוקלט תחילה עבור קול ישראל וכעבור שנה הוטבע גם בתקליט "ביתי שלי". בגרסת התקליטור, רשום כי המעבד הוא חנן וינטרניץ, אך זו כנראה טעות. 

ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: מאיה בלזיצמן, שילה פרבר
צ'לו וליווי קולי: מאיה בלזיצמן
שנת הקלטה: 2010
שילה פרבר שרה אלתרמן
נכלל בתקליטור: שילה פרבר שרה אלתרמן
0:00 0:00
עיבוד: משה וילנסקי
ניצוח: מיכאל וולפה
שנת הקלטה: 2004

מתוך ערב מחווה לנתן אלתרמן במסגרת פסטיבל "צלילים במדבר", 10.12.2004.

יונית שקד-גולן
נכלל בתקליטור: יונית שקד-גולן

על השיר

השיר בוצע בתוכנית הראשונה של תיאטרון "כל הרוחות" ("כוסות רוח", 1939) עם הסולנית ברונקה זלצמן, לימים שחקנית התיאטרון האידי.

ומדוע צריך לצלצל פעמיים? בשנות השלושים והארבעים רווח בתל אביב המנהג של דיירות משנה (בגלל המצוקה בדיור עם העלייה הגדולה) ולכן נהוג היה לצלצל לדייר הראשי ("בעל הבית" או השוכר) פעם אחת ולדייר המשנה - שתי פעמים. לעתים, היה מצוין בפירוש שלט על הפעמון.

ביצועים נוספים (יוטיוב):

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם