לבי הומה אל עמי ♫

לִבִּי הוֹמֶה אֶל עַמִי
לָמוֹ רוּחִי, רִגְשׁוֹתַי.
הָרֵי גָּלִיל מְקוֹמִי,
חֶמְדַת אֶרֶץ אֲבוֹתַי.

עַל רֹאשׁ גִּבְעָה, תַּחַת שִׁטָּה,
אַחַז זִיו שָׁמַי, עֵינַי אוֹרוּ,
וּבָעֵמֶק – דָּגָן חִטָּה
אַחַי בְּרִנָּה יִקְצוֹרוּ.

וְאִם אוֹיֵב יִלְחָצֵם
אֵת בְּשֶלַח נָמִירָה.
חוֹצֵץ נֵצֵא, נִרְעַצֵם
וְעוֹל זָרִים נָסִירָה.

אָז יְהוּלָל כְּבוֹדֵנוּ
שִׁירַת הַדְּרוֹר נָרִיעַ,
וּמֵעַל פִּסְגוֹת הָרֵינוּ
נֵס הַחוֹפֶשׁ יוֹפִיעַ.