הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר הגליל
הֶהָרִים הָרָמִים, הַשְּׁפֵלוֹת הַבְּרוּכוֹת שָׁם שֶׁלֶג עוֹלָמִים, פֹּה עֲדַיִן הָרוּחוֹת זֹאת אַרְצִי הַיָּפָה בָּהּ תָּמָר פּוֹרֵחַ לָהּ נַפְשִׁי נִכְסְפָה, וַאֲנִי צוֹלֵחַ! הַכַּרְמֶל, הָחֶרְמוֹן, הַחֹרֶף, הָאָבִיב פֹּה יָנֵץ הָרִמּוֹן, שָׁם מָגוֹר מִסָּבִיב שָׁם רוֹעֶה עֲדָרִים יָתוּר לוֹ אוֹרֵחַ פֹּה לַהֲקַת צִפֳּרִים תָּשֵׁרְנָה שָׂמֵחַ. כִּנֶּרֶת מֵי מֵרוֹם יִצְהָלוּ בְּגָאוֹן הַיַּרְדֵּן בָּם יִזְרֹם בִּדְּמָמָה, בְּשָׁאוֹן מִסָּבִיב בַּגַּנִּים הָאִכָּר פּוֹלֵחַ בֵּין עֵצִים רַעֲנַנִּים הִנֵּהוּ צוֹלֵחַ. הַחֶרֶס מַה נָּעִים עֵת בֹּקֶר כִּי יוֹפִיעַ מִבֵּינוֹת לַסְּלָעִים עַל שַׁפְרִיר רָקִיעַ קַוֵּי אוֹר מוּפַזִּים מִמַּעַל שׁוֹלֵחַ עַל רֹאש אֳרָנִים בַּהֲמוֹן צוֹמֵחַ. מַה יָּקָר הוֹד-עֶרֶב, עֵת שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת נִיצוֹצָיו אָז יֵרֶב, שְׁחָקִים בּוֹקֵעַ אָז יוּפַז הַשֶּׁלֶג עַל הַכָּר שָׁטוּחַ אַט יִזַּל הַפֶּלֶג, חַכְלִילִי בָּדוּחַ. הַשְּׁדֵמָה פּוֹרִיָּה, הַגִּנָּה צוֹמַחַת עַל גִּבְעַת מוֹרִיָּה שׁוֹשַׁנָּה פּוֹרַחַת שָׁם אֶרְאֶה בֶּחָזוֹן אֶל נֹגַהּ יָרֵחַ תִּתְנוֹסֵס עִיר צִיּוֹן, וַאֲנִי צוֹלֵחַ.ההרים הרמים השפלות הברוכות שם שלג עולמים פה עדיין הרוחות זאת ארצי היפה בה תמר פורח לה נפשי נכספה ואני צולח! הכרמל החרמון החורף האביב פה ינץ הרימון שם מגור מסביב שם רועה עדרים יתור לו אורח פה להקת ציפורים תשרנה שמח כינרת מי מרום יצהלו בגאון הירדן בם יזרום בדממה בשאון מסביב בגנים האיכר פולח בין עצים רעננים הנהו צולח החרס מה נעים עת בוקר כי יופיע מבינות לסלעים על שפריר רקיע קווי אור מופזים ממעל שולח על ראש אורנים בהמון צומח. מה יקר הוד ערב עת שמש שוקעת ניצוציו אז ירב שחקים בוקע אז יופז השלג על הכר שטוח אט ייזל הפלג חכלילי בדוח. השדמה פורייה הגינה צומחת על גבעת מוריה שושנה פורחת שם אראה בחזון אל נוגה ירח תתנוסס עיר ציון ואני צולח.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: שלמה וינשטיין
לחן: תאודרו קוטרו
כתיבה: 1902
הלחנה: 1850

הֶהָרִים הָרָמִים, הַשְּׁפֵלוֹת הַבְּרוּכוֹת
שָׁם שֶׁלֶג עוֹלָמִים, פֹּה עֲדַיִן הָרוּחוֹת
זֹאת אַרְצִי הַיָּפָה בָּהּ תָּמָר פּוֹרֵחַ
לָהּ נַפְשִׁי נִכְסְפָה, וַאֲנִי צוֹלֵחַ!

הַכַּרְמֶל, הָחֶרְמוֹן, הַחֹרֶף, הָאָבִיב
פֹּה יָנֵץ הָרִמּוֹן, שָׁם מָגוֹר מִסָּבִיב
שָׁם רוֹעֶה עֲדָרִים יָתוּר לוֹ אוֹרֵחַ
פֹּה לַהֲקַת צִפֳּרִים תָּשֵׁרְנָה שָׂמֵחַ.

כִּנֶּרֶת מֵי מֵרוֹם יִצְהָלוּ בְּגָאוֹן
הַיַּרְדֵּן בָּם יִזְרֹם בִּדְּמָמָה, בְּשָׁאוֹן
מִסָּבִיב בַּגַּנִּים הָאִכָּר פּוֹלֵחַ
בֵּין עֵצִים רַעֲנַנִּים הִנֵּהוּ צוֹלֵחַ.

הַחֶרֶס מַה נָּעִים עֵת בֹּקֶר כִּי יוֹפִיעַ
מִבֵּינוֹת לַסְּלָעִים עַל שַׁפְרִיר רָקִיעַ
קַוֵּי אוֹר מוּפַזִּים מִמַּעַל שׁוֹלֵחַ
עַל רֹאש אֳרָנִים בַּהֲמוֹן צוֹמֵחַ.

מַה יָּקָר הוֹד-עֶרֶב, עֵת שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת
נִיצוֹצָיו אָז יֵרֶב, שְׁחָקִים בּוֹקֵעַ
אָז יוּפַז הַשֶּׁלֶג עַל הַכָּר שָׁטוּחַ
אַט יִזַּל הַפֶּלֶג, חַכְלִילִי בָּדוּחַ.

הַשְּׁדֵמָה פּוֹרִיָּה, הַגִּנָּה צוֹמַחַת
עַל גִּבְעַת מוֹרִיָּה שׁוֹשַׁנָּה פּוֹרַחַת
שָׁם אֶרְאֶה בֶּחָזוֹן אֶל נֹגַהּ יָרֵחַ
תִּתְנוֹסֵס עִיר צִיּוֹן, וַאֲנִי צוֹלֵחַ.
ההרים הרמים השפלות הברוכות
שם שלג עולמים פה עדיין הרוחות
זאת ארצי היפה בה תמר פורח
לה נפשי נכספה ואני צולח!

הכרמל החרמון החורף האביב
פה ינץ הרימון שם מגור מסביב
שם רועה עדרים יתור לו אורח
פה להקת ציפורים תשרנה שמח

כינרת מי מרום יצהלו בגאון
הירדן בם יזרום בדממה בשאון
מסביב בגנים האיכר פולח
בין עצים רעננים הנהו צולח

החרס מה נעים עת בוקר כי יופיע
מבינות לסלעים על שפריר רקיע
קווי אור מופזים ממעל שולח
על ראש אורנים בהמון צומח.

מה יקר הוד ערב עת שמש שוקעת
ניצוציו אז ירב שחקים בוקע
אז יופז השלג על הכר שטוח
אט ייזל הפלג חכלילי בדוח.

השדמה פורייה הגינה צומחת
על גבעת מוריה שושנה פורחת
שם אראה בחזון אל נוגה ירח
תתנוסס עיר ציון ואני צולח.


 פרטים נוספים
ביצוע: שמוליק (שמואל) זוהר
עיבוד: שמוליק (שמואל) זוהר
שנת הקלטה: פברואר 2017
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

עובד והוקלט במיוחד עבור זֶמֶרֶשֶׁת



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שמוליק (שמואל) זוהר
עיבוד: שמוליק (שמואל) זוהר
שנת הקלטה: 8.3.2017
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הקלטה בשני קולות בליווי גיטרה בלבד

עובד והוקלט במיוחד עבור זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

אליהו הכהן, מתוך מאמר שפרסם בבלוג "עונג שבת" של פרופ' דוד אסף (20.1.2017):

בעבודתו כמורה חיבר ויינשטיין שירים אחדים, ולמקצתם אף הצמיד מנגינות. רק מעטים מהם פורסמו. את ששת הבתים של "שיר הגליל", שחיבר בשנת 1902 במשמר הירדן, זמן מה קודם שעבר לסג'רה, גיליתי במחברת שירים בכתב יד של משה גינזבורג, מי ששימש לימים פקיד הברון בגולן. שמעון, בנו של ויינשטיין, סיפר לי כי אביו התאים לשיר זה את הלחן של הזמר האיטלקי המוכר "סנטה לוצ'יה", והִרבה לשיר אותו עם תלמידיו, כמובן בהגייה אשכנזית.

השיר המקורי הולחן למילים בנפוליטנית (מאת מיקלה צצה Michele Zezza), אולם נפוץ ומוכר יותר באיטלקית (למילותיו של אנריקו קוסוביץ' Enrico Cossovich). קראו עוד על סנטה לוצ'יה בוויקיפדיה העברית והאזינו לביצוע באיטלקית מפי זמר הטנור לוצ'יאנו פברוטי.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

הגליל  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם