מילים (11 גרסאות)
אָפֵס כָּל רֶגֶשׁ מִלֵּב,
אַךְ פֶּתַע נֵעוֹר אֵיזֶה זִיק וְרָעַד
וְהֵעִיר הַלֵּב בִּכְאֵב.
אָז זִכְרוֹנָהּ לְפָנַי יַעֲלֶה
אֶשְׁפֹּךְ אֶת לִבִּי לְשִׁירִי
עַד רֶגֶשׁ אַחֲרוֹן מִן הַלֵּב יִדָּלֶה
וְנָח לִבִּי בִּיגוֹנִי.
אָפֵס כְּבָר כָּל רֶגֶשׁ מִלֵּב
אַךְ פֶּתַע יֵעוֹר אֵיזֶה נִים וְיִרְעַד
יָמֹץ אֶת אוֹנִי עַד לִכְאֵב.
אָז שׁוּב זִכְרוֹנָהּ לְפָנַי יַעֲלֶה
אֶשְׁפֹּךְ מַר עַצְבִּי בְּשִׁירַי
עַד רֶגֶשׁ אַחֲרוֹן מִנִּי לֵב שׁוּב אֶדְלֶה
עַד שׁוּב לִי יוּקַל.
גָּז וְעָבַר כַּחֲלוֹם
אַחֶרֶת נֵעוֹר הַזִּיק שֶׁבַּלֵּב
שָׁב וְעָלָה הַכְּאֵב.
אָפֵס כָּל רֶגֶשׁ מִלֵּב
עַד רֶגַע יֵעוֹר אֵיזֶה נִים וְיִרְעַד
וְיָקֵל אֶת לִבִּי מִנִּי כְּאֵב
וְשׁוּב יַעֲלֶה זִכְרוֹנָהּ לְפָנַי
אֶעֱצֹם אֶת עֵינַי מִנִּי כְּאֵב
עַד רֶגַע יֵעוֹר אֵיזֶה נִים וְיִרְעַד
וְיָקֵל אֶת לִבִּי מִנִּי כְּאֵב
אָפֵס כָּל רֶגֶשׁ מִלֵּב
אַךְ פֶּתַע נֵעוֹר אֵיזֶה זִיק וְרָעַד
וְהֵעִיר הַלֵּב בִּכְאֵב.
אָז זִכְרוֹנָהּ לְפָנַי יַעֲלֶה
אֶשְׁפֹּךְ אֶת לִבִּי לְשִׁירִי
עַד רֶגֶשׁ אַחֲרוֹן מִן הַלֵּב יִדָּלֶה
וְנָח לִבִּי לִיגוֹנִי.
לְפֶתַע נֵעוֹר אֵיזֶה נִים וְרָעַד
אָפֵס בִּי רֶגֶשׁ מִן הַלֵּב
לְפֶתַע נֵעוֹר אֵיזֶה נִים
אָז יִדְלֶה אֶת לִבִּי עַד לִכְאֵב
לְפֶתַע...
אָז זִכְרוֹנָהּ לְפָנַי יַעֲלֶה
אֶשְׁפֹּךְ אֶת לִבִּי בְּשִׁירִים
עַד רֶגַע אַחֲרוֹן מִלִּבִּי
לֹא יָסוּר זֵכֶר אֲהוּבָתִי
עַד רֶגַע אַחֲרוֹן...
אָפֵס כָּל רֶגֶשׁ מִלֵּב,
אַךְ פֶּתַע נֵעוֹר אֵיזֶה נִים נִרְעַד
וְהֵעִיר הַלֵּב בִּכְאֵב
אָז אַעֲלֶה זִכְרוֹנוֹת מִלִּבִּי
אֶשְׁכַּח כְּאֵבִי בְּשִירִי
עַד רֶגֶשׁ אַחֲרוֹן מִן הַלֵּב יִדָּלֶה
וְנָח לִי מִמִּזְמוֹרִי
(לפעמים אני בודד ומדוכדך)
Порой одинокой унылой
Сижу я один и грущу,
И полон такою-то мрачною думой
На юг ненаглядный гляжу.
В далеких краях сердцу милых
Где братья мои и друзья
Там полная прелести девственной силы
Осталась коханка моя.
Глаза её блещут алмазом,
И грудь у неё вся горит.
И поясом синим, как шелковой лентой
Красавицы стан перевит.
Красавица эта не тайна
Я душу поведать готов.
Красавица эта – родная Украйна
И вот ей привет и любовь
אֵשֵׁב עֲרִירִי וְעָצוּב,
בָּרֹאשׁ - מַחְשֶָׁבַת-נְכָאִים לֹא פּוֹסֶקֶת,
עֵינַי - לַדָּרוֹם הָאָהוּב.
הַרְחֵק בִּמְחוֹזוֹת יְקָרִים לִי,
אַחַי וְרֵעַי שָׁם גָּרִים,
שָׁם אַהֲבָתִי נִשְׁאֲרָה, אַךְ בַּלֵּב הִיא
מְלוֹא קֶסֶם חֶדְוַת-נְעוּרִים.
עֵינַיִם כִּבְרַק-יַהֲלוֹם לָה,
חָזֶה שֶׁכֻּלּוֹ לֶהָבָה,
וּבְתוֹךְ חֲגוֹרָה שֶׁל סִרְטֵי-מֶשִׁי-תְּכֵלֶת
שָׁזוּר כָּל הַיֹּפִי שֶׁלָּהּ.
הַיֹּפִי הַזֶּה לֹא סוֹדִי הוּא,
נַפְשִׁי תְּסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ:
אַיֶּלֶת-הַחֵן זוֹ אַרְצִי אוּקְרַאיְנָה,
רַק לָהּ אַהֲבָה וּבְרָכוֹת.
2.2021
הקלטות (4)
על השיר
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הרוסי Порой одинокой унылой ("לפעמים אני בודד ומדוכדך"). ייתכן שהעברית נכתבה בהשראת השיר הרוסי, שגם הוא שיר געגועים לאהובה שאיננה, אך בשיר הרוסי געגועים למולדת ולא לאישה.
לפי ספר שיריו של ישעיהו בן-חיים "לי ארץ זית" (בעריכת ד"ר לאה צבעוני, הוצאת צבעונים, 2010), השיר נכתב בדמשק בשנת תרע"ז (1917). אין שם פרטים נוספים. שנים רבות המחבר היה אלמוני וכך גם נדפס במקומות שונים, עד שבעיון בספר נתקלנו בטקסט השיר.
גם מקור הלחן היה לא ידוע במשך שנים רבות. בינואר 2020 זיהה אלי ס"ט שיר רוסי בשם Порой одинокой унылой ("לפעמים אני בודד ומדוכדך"), שלחנו הוא קרוב לוודאי המקור ללחן השיר העברי. התחלת הלחן שונה, אך לחן השורה השנייה דומה וההמשך, שאופיו ייחודי, זהה לגמרי. כאמור, לטקסט העברי אין זיקה ממשית למקור, אבל הביטוי הפותח בשיר העברי ("יש ו...") הוא תרגום של המילה הראשונה במקור הרוסי: "לפעמים". כך שאולי בן-חיים הכיר את הטקסט הרוסי.
לדברי דמיטרי מאטוויינקו לזֶמֶרֶשֶׁת (26-27.1.2020), שהקליט את השיר הרוסי בביצוע עכשווי, השיר הוקלט בעקבות קבוצה מהכפר אוסט-בוזולוקסקוי שבאזור וולגוגראד שברוסיה, שהקליטה את השיר בשנות ה-80 לצורכי תיעוד אתנוגרפי. הקבוצה, שאיש ממנה לא נותר, פעלה ללא ניהול וללא ניצוח, ויש שקראו לה "מקהלת טיטוב" על שם אחד הסולנים שלה. האזינו לשני הביצועים שלהם לשיר.
הוסיף מאטוויינקו, שלמעשה למקור יש שני נוסחים: נוסח עממי, שאותו שר ההרכב ושמילותיו מוצגות לעיל, וכן שיר אוקראיני משנת 1839 בשם Признание ("פְּרִיזְנַנִיֶּה" = וידוי) מאת המשורר הרוסי/אוקראיני יבגני גרביונקה (ויקיפדיה האנגלית).
מבהיר אלי ס"ט:
שני הטקסטים (העממי ושירו של גרביונקה) רוסיים. בשניהם (בבית האחרון) נזכרת אוקראינה כמולדת אהובה. גרביונקה נחשב כמשורר רוסי וגם אוקראיני, אך למרות אהבתו לאוקראינה, לא מצאתי רמז לכך ששירו של גרביונקה נכתב באוקראינית. להשערתי, הטקסט העממי הוא רדוקציה לשירו של גרביונקה בשל הדמיון בין הטקסטים: אחדות מהשורות, כולל האחרונות שמביעות אהבה לאוקראינה, זהות. כמו כן, לא הגיוני שבשיר עממי-רוסי תופיע אוקראינה כמולדת אהובה.
ביצועים נוספים:
- צוות ההצגה "הנה מה טוב ומה נעים" (שירי תנועות-נוער)
- הדודאים
- דודו אלהרר בעיבוד אורי הרפז
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.