הקטן
גופן
הגדל
גופן
נעמילה
בַּת חֵן וָחֶמֶד נָעֳמִי'לִי לָהּ זְהַב קְווּצוֹת מִסְתַּלְסְלוֹת אֲבִיב חַיִּים כְּבָר חֲמִישִׁי נִשְׁקָף לָהּ מֵרָחוֹק. עֵינַיִם – אוֹר שֶׁל תְּכֵלֶת לָהּ וְצֵל שְׁמוּרוֹת מַאֲהִילוֹת אַט רוֹעֲדוֹת ומְרַפְרְפוֹת כְּמֶשִׁי קַל, עָנֹג. וּרְאוּ אֶת קְצֵה אַפָּהּ הַקָּט מוּרָם מְעַט, תּוֹהֶה סָבִיב וְחוּט שִׂפְתֵי שָׁנִי דָּקִיק כְּאֹדֶם שְׁמֵי עַרְבִּית. גּוּפָהּ כְּבֶן אִילָן צָעִיר לְרוּחַ קַל בְּעֵת אָבִיב גָּמִישׁ וָרַךְ שֶׁשִּׂמְחָתוֹ כָּל רַע עוֹד לֹא הִשְׁבִּית. כֹּה יוֹם תָּמִים שׂוֹחֶקֶת הִיא בֵּין פַּרְפָּרִים שְׁכוּרֵי חֶדְוָה כֹּה יוֹם תָּמִים רוֹחֶצֶת הִיא עִם קְהַל פְּרָחִים בַּטַּל כְּמוֹ מֻפְתָּעִים הֵם מֵחִנָּהּ דֹּם מִתְרַפְּקִים בְּאַהֲבָה לוֹטְפִים אוֹתָהּ, נוֹשְׁקִים אוֹתָהּ כָּל פֶּרַח, כָּל זַלְזַל. בָּעֶרֶב עַל עַרְשָׂהּ הַצַּח עֵינֶיהָ זוּג שֵׂיוֹת עָיֵף כְּמוֹ שְׁנֵי שְׁמֵי תְּכֵלֶת נִפְלָאִים נֶעֱצָמוֹת אַט-אַט. עַל פִּרְחֵי חֵן וְצִפֳּרִים חוֹלְמוֹת, רוֹקְמוֹת חֲלוֹם עָרֵב אָבִיב כְּבָר חֲמִישִׁי קָרֵב לָהּ מִצְטַחֵק בִּשְׁנָת.בת חן וחמד נעומי'לי לה זהב קווצות מסתלסלות אביב חיים כבר חמישי נשקף לה מרחוק. עיניים – אור של תכלת לה וצל שמורות מאהילות אט רועדות ומרפרפות כמשי קל, ענוג וראו את קצה אפה הקט מורם מעט, תוהה סביב וחוט שפתי שני דקיק כאודם שמי ערבית. גופה כבן אילן צעיר לרוח קל בעת אביב גמיש ורך ששמחתו כל רע עוד לוא השבית. כה יום תמים שוחקת היא בין פרפרים שכורי חדוה כה יום תמים רוחצת היא עם קהל פרחים בטל כמו מופתעים הם מחינה דום מתרפקים באהבה, לוטפים אותה, נושקים אותה כל פרח, כל זלזל. בערב על ערשה הצח עיניה זוג שיות עיף כמו שני שמי תכלת נפלאים נעצמות אט אט. על פרחי חן וציפורים חולמות, רוקמות חלום ערב אביב כבר חמישי קרב לה מצטחק בשנת.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לייב ניידוס
תרגום/נוסח עברי: יצחק כפכפי
לחן: לא ידוע (יידי)

בַּת חֵן וָחֶמֶד נָעֳמִי'לִי
לָהּ זְהַב קְווּצוֹת מִסְתַּלְסְלוֹת
אֲבִיב חַיִּים כְּבָר חֲמִישִׁי
נִשְׁקָף לָהּ מֵרָחוֹק.
עֵינַיִם – אוֹר שֶׁל תְּכֵלֶת לָהּ
וְצֵל שְׁמוּרוֹת מַאֲהִילוֹת
אַט רוֹעֲדוֹת ומְרַפְרְפוֹת
כְּמֶשִׁי קַל, עָנֹג.

וּרְאוּ אֶת קְצֵה אַפָּהּ הַקָּט
מוּרָם מְעַט, תּוֹהֶה סָבִיב
וְחוּט שִׂפְתֵי שָׁנִי דָּקִיק
כְּאֹדֶם שְׁמֵי עַרְבִּית.
גּוּפָהּ כְּבֶן אִילָן צָעִיר
לְרוּחַ קַל בְּעֵת אָבִיב
גָּמִישׁ וָרַךְ שֶׁשִּׂמְחָתוֹ
כָּל רַע עוֹד לֹא הִשְׁבִּית.

כֹּה יוֹם תָּמִים שׂוֹחֶקֶת הִיא
בֵּין פַּרְפָּרִים שְׁכוּרֵי חֶדְוָה
כֹּה יוֹם תָּמִים רוֹחֶצֶת הִיא
עִם קְהַל פְּרָחִים בַּטַּל
כְּמוֹ מֻפְתָּעִים הֵם מֵחִנָּהּ
דֹּם מִתְרַפְּקִים בְּאַהֲבָה
לוֹטְפִים אוֹתָהּ, נוֹשְׁקִים אוֹתָהּ
כָּל פֶּרַח, כָּל זַלְזַל.

בָּעֶרֶב עַל עַרְשָׂהּ הַצַּח
עֵינֶיהָ זוּג שֵׂיוֹת עָיֵף
כְּמוֹ שְׁנֵי שְׁמֵי תְּכֵלֶת נִפְלָאִים
נֶעֱצָמוֹת אַט-אַט.
עַל פִּרְחֵי חֵן וְצִפֳּרִים
חוֹלְמוֹת, רוֹקְמוֹת חֲלוֹם עָרֵב
אָבִיב כְּבָר חֲמִישִׁי קָרֵב
לָהּ מִצְטַחֵק בִּשְׁנָת.
בת חן וחמד נעומי'לי
לה זהב קווצות מסתלסלות
אביב חיים כבר חמישי
נשקף לה מרחוק.
עיניים – אור של תכלת לה
וצל שמורות מאהילות
אט רועדות ומרפרפות
כמשי קל, ענוג

וראו את קצה אפה הקט
מורם מעט, תוהה סביב
וחוט שפתי שני דקיק
כאודם שמי ערבית.
גופה כבן אילן צעיר
לרוח קל בעת אביב
גמיש ורך ששמחתו
כל רע עוד לוא השבית.
כה יום תמים שוחקת היא
בין פרפרים שכורי חדוה

כה יום תמים רוחצת היא
עם קהל פרחים בטל
כמו מופתעים הם מחינה
דום מתרפקים באהבה,
לוטפים אותה, נושקים אותה
כל פרח, כל זלזל.

בערב על ערשה הצח
עיניה זוג שיות עיף
כמו שני שמי תכלת נפלאים
נעצמות אט אט.
על פרחי חן וציפורים
חולמות, רוקמות חלום ערב
אביב כבר חמישי קרב
לה מצטחק בשנת.


 פרטים נוספים


מפי מנשה הראל

[לקראת סוף בית 1]
אַט רוֹעֲדוֹת, מְרַפְרְפוֹת

[בבית 2]
לְרוּחַ קַל בְּעֵת עַרְבִית

[בית 3 שורה 4]
בֵּין שְׁלַל פְּרָחִים בַּטַּל
[לקראת סוף בית 1]
אט רועדות, מרפרפות

[בבית 2]
לרוח קל בעת ערבית

[בית 3 שורה 4]
בין שלל פרחים בטל


 פרטים נוספים


מפי חמדה לוי

[בית 3 שורה 4]
עִם קְהַל פְּרָחִים וְטַל

[בית 4 שורה 2]
עֵינֶיהָ זוּג יוֹנִים עָיֵף

[בית 4 שורות 6-5]
עַל פִּרְחֵי חֵן אֲפַרְפָּרִים
רוֹקְמוֹת, חוֹלְמוֹת חֲלוֹם עָרֵב
[בית 3 שורה 4]
עם קהל פרחים וטל

[בית 4 שורה 2]
עיניה זוג יונים עיף

[בית 4 שורות 5 - 6]
על פרחי חן אפרפרים
רוקמות, חולמות חלום ערב


מילים בשפת המקור (יידיש)

אַ ליבעס-קינד איז נעמילע, אַ קליינע, בלאָנדע מיידעלע,
דער פֿינפֿטער פֿרילינג גייט איר שוין אַנטקעגן פֿון דער וייט.
זי האָט צוויי בלויע אייגעלעך, און ברעמען לאַנגע, איידעלע,
וואָס ציטרן ווי פֿעדעמלעך, ווי פֿעדעמלעך פֿון זײַד.

דער קאָפ איז העלע פֿרענדזעלעך, אין גאָלד געלאָקטע גלעקעלעך,
צערשטראַלטע ווי אַ יוני-טאָג, און לײַכטע ווי אַ טרוים.
זיי קרייזלען זיך און קושן קוים די ראָזקײַט פֿון די בעקעלעך,
ואָס לײַכטן זיך ווי עפעלעך, געפאַלן ערשט פֿון בוים.

אַ קורץ פֿאַריסן נעזעלע, פֿאַרמאָגט די בלאָנדע נעמילע,
און דינע, דינע, ליפעלעך, ווי ראָזער אוונט-שניי,
איר בויגעוודיקער קערפערל איז ווי אַ פֿרילינג-ביימעלע,
וואָס רוישט פֿון מינדסטן ווינטעלע, און ווייסט נאָך נישט פֿון קיין וויי.

דעם טאָג דעם גאַנצן שפילט זי זיך, אויף בייטן פֿאַרביק-בלומיקע,
דעם טאָג דעם גאַנצן באָדט זי זיך אין בלומען ווי אַ בלום,
עס קוקן ווי פאַרוונדערטע די בלומען די אַרומיקע,
און גלעטן זי או בעטן זי, און רופֿן ליבלעך "קום"...

זי חברט זיך אַ גאַנצן טאָג מיט שמעטערלינגען לופֿטיגע,
וואָס שטעלן אָפֿט זיך אָפ אויף איר, און מיינען ס'איז א רויז.
זי שפילט מיט זיי, ביז ס'קומען אָן אין אָוונט ווינטלעך דופֿטיקע,
און פֿירן זי מיט פֿעלד-גערוך אַהיים, צו זיך אין הויז.

און דאָרט, אין וײַסן בעטעלע, שטיל שלאפֿן אײַן די אייגעלעך,
די קליינע, בלויע הימעלעך, ווי יונגע מידע שאָף,
אַ נאַכט אַ גאַנצע טרוימען זיי פֿון בלומען און פֿון פֿייגעלעך,
דער פֿינפֿטער פֿרילינג שמייכלט עס צו איר אין קינדער שלאָף.


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: מנשה הראל (בביוף)
שנת הקלטה: 28.1.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: חמדה לוי


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: אנה ברקוביץ'
שנת הקלטה: 1947
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

הקלטה של השיר בשפת המקור (יידיש)

מתוך ארכיונה של רות רובין.

על השיר

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירים מתורגמים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם