קמה משתבלת

קָמָה מִשְׁתַּבֶּלֶת, קָרֵב הַקָּצִיר, כָּל גֶּפֶן צוֹהֶלֶת לִקְרַאת הַבָּצִיר. וְאָנוּ מָלֵאנוּ גְּאוֹן נְעוּרִים, הִנֵּה כְּבָר הֵבֵאנוּ רֵאשִׁית בִּכּוּרִים. כָּל שָׁתִיל פֹּה נָטוּעַ (בביצוע: שְׁתִיל) בְּיָד עֲמֵלָה, אַמִּיץ וּבָטוּחַ הִשְׁרִיש וְעָלָה, כְּמוֹ אֵלֶּה אַף אָנוּ בְּחֵיק אֲדָמָה, עָלִינוּ, גָּבַהְנוּ בְּאוֹר הַחַמָּה. דְּרוּכוֹת זְרֹועוֹתֵינוּ, הַתֶּלֶם הַמְשֵׁךְ, מוֹלֶדֶת בֵּיתֵנוּ, לָעַד לֹא נִטְּשֵׁךְ ! יִזְכֹּר לַךְ כָּל יֶלֶד אֶת חֶסֶד הַזִּיו, אֶת אוֹר הַתּוֹחֶלֶת: נַצְדִּיק, לֹא נַכְזִיב !קמה משתבלת, קרב הקציר, כל גפן צוהלת לקראת הבציר. ואנו מלאנו גאון נעורים, הנה כבר הבאנו ראשית ביכורים. כל שתיל פה נטוע ביד עמלה, אמיץ ובטוח השריש ועלה, כמו אלה אף אנו בחיק אדמה, עלינו, גבהנו באור החמה. דרוכות זרועותינו, התלם המשך, מולדת ביתנו, לעד לא נטשך ! יזכור לך כל ילד את חסד הזיו, את אור התוחלת: נצדיק, לא נכזיב !