שיר פרידה ♫

הִנֵּה בָּא זֶה הַיּוֹם
בּוֹ נִגְלוּ מֶרְחָבִים,
הוּא הֵגִיחַ פִּתְאוֹם,
כְּמוֹ נָפַל מִעָבִים,
הֵן, אַחִים וְרֵעִים
הִנֵּה בָּא זֶה הַיּוֹם,
שָׁלוֹם לָכֶם רֵעִים,
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם.

בִּרְכוֹתֵינוּ נָא קְחוּ,
הֵן מִצְווֹת כָּל לְאֹם:
עֲבוֹדָה וְתוֹרָה
הֵן יְסוֹד כָּל שָׁלוֹם.
הִתְאַזְּרוּ סַבְלָנוּת
עוֹד יַגִּיעַ הַיּוֹם,
תֹּאמְרוּ בְּעֶלְיוֹנוּת:
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם.

זֶה הַיּוֹם נִפָּרֵד
פֹּה עַל סַף הַחַיִּים
וְהַלֵּב קְצָת חָרֵד
לַיָּמִים הַבָּאִים,
אַךְ עוֹלְזִים, לַמֶּרְחָב
נִתְפָּרֵצָה הַיּוֹם,
אַתֶּם הֱיוּ שָׁלוֹם.
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם.

וְאַתֶּם אֲשֶׁר עוֹד
עַל סַפְסַל לִמּוּדִים
בְּדַרְכֵּנוּ הַמְשִׁיכוּ
לִקְרַאת הַחַיִּים,
הִתְאַזְּרוּ סַבְלָנוּת
עוֹד יַגִּיעַ הַיּוֹם,
תֹּאמְרוּ בְּעֶלְיוֹנוּת:
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם.