חמסין של ניסן ♫

אָכֵן אֵדַע זֶה יוֹם לְלֹא תְּמוּרָה
וְלֹא נָפַל דָּבָר וְלֹא אֵרַע
וְלֹא יַבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין יָמִים
צִיּוּן וְאוֹת אֲשֶׁר מִטּוֹב עַד רַע.

וְרַק לַשֶּׁמֶשׁ רֵיחַ שֶׁל יַסְמִין
וְרַק לָאֶבֶן קוֹל שֶׁל לֵב פּוֹעֵם
וְרַק לָעֶרֶב צֶבַע שֶׁל תַּפּוּז
וְרַק לַחוֹל שְׂפָתַיִם מְנַשְּׁקוֹת.

אֵיךְ אֶזְכְּרֶנּוּ אַלְמוֹנִי סְתָמִי?
אֵיכָה אֶשְׁמֹר חַסְדּוֹ הַפִּתְאוֹמִי?
אֵיךְ אַאֲמִין שֶׁיּוֹם אֶחָד הָיָה
כָּל נִיד וְרֵיחַ עֶצֶם מֵעַצְמִי?

כִּי כָּל אִילָן הָיָה מִפְרָשׂ רוֹטֵט
וְלַדְּמָמָה עֵינַיִם שֶׁל יַלְדָּה
וְלַדְּמָעוֹת נִיחוֹחַ הַלִּבְלוּב
וְשֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם אַהֲבָתִי.