עכשיו אפשר לומר ♫

שְׁלֹשָׁה רֵעִים הָלְכוּ יַחְדָּו בְּלֵיל עוֹפֶרֶת,
בְּלֵיל בּוֹ הַבַּרְזֶל דִּבֵּר דְּבָרוֹ עַד תֹּם.
אָמַר אֶחָד: אֶטַּע שְׂדֵרָה בְּצַד הַדֶּרֶךְ,
וְהַשֵּׁנִי כִּסָּה בֵּיתוֹ בְּגַג אָדֹם.

אֲזַי הַדָּם הִשְׁחִיר בְּעֵינֵיהֶם לְפֶתַע.
וְהַזֵּיתִים הָיוּ מֵעַל מִתְלַחֲשִׁים,
וְאִמָּהוֹת חִוְּרוֹת נוֹתְרוּ לְיַד הַפֶּתַח
וּתְלוּלִיּוֹת עָפָר וַעֲלֵיהֶן בְּרוֹשִׁים...

עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לוֹמַר
אֶת הַדְּבָרִים כֻּלָּם,
אֶת הַשְּׁתִיקוֹת.
וְרַק אֵי שָׁם נִשְׁמַר
זִכְרוֹן לֵילוֹת הַדָּם
וְצַלָּקוֹת...
אַךְ הַשְּׂדֵרוֹת, אֲשֶׁר הוֹלְכוֹת בְּצַד הַדֶּרֶךְ
וְהַבָּתִּים, וְהַגַּגּוֹת הָאֲדֻמִּים,
וּשְׁנֵי בְּרוֹשִׁים שְׁחֹרִים בְּתוֹךְ שְׁקִיעָה בּוֹעֶרֶת,
כָּל אֵלֶּה יִוָּתְרוּ עִמִּי לְעוֹלָמִים.

עַכְשָׁו דְּמָמָה גְּדוֹלָה עַל פְּנֵי דְּרָכִים עוֹבֶרֶת,
בְּאֹדֶם הַשְּׁקִיעָה שָׁמַיִם בּוֹעֲרִים,
עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי אָז הָיָה אַחֶרֶת,
עֵת שְׁנֵי בְּרוֹשִׁים שְׁחֹרִים הוֹתַרְתִּי בֶּהָרִים...

עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לָשׁוּט הַרְחֵק עַד קְצֵה הָאֹפֶק,
עֵת יָם הַזִּכְרוֹנוֹת יָנִיף מִפְרָשׂ לָבָן,
אַתְּ לֹא יוֹדַעַת זֹאת, אַךְ אָז בְּתוֹךְ הָאֹפֶל
הָיִיתִי כֹּה לְבַד, הָיִיתִי כֹּה לְבַד...

עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לוֹמַר...

הָיִיתִי כֹּה לְבַד וְאָז הָיָה אַחֶרֶת,
רַק שְׁנֵי רֵעַי הָלְכוּ עִמִּי גַּם לֵיל גַּם יוֹם,
עַתָּה פָּרְחָה פִּתְאוֹם שְׂדֵרָה לְיַד הַדֶּרֶךְ
וּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת בָּתִּים אֲשֶׁר גַּגָּם אָדֹם.

אוּלָם רֵעַי שֶׁלִּי, רֵעַי אֲשֶׁר הִדְמִימוּ,
כְּבָר לֹא יִרְאוּ אֶת זֹאת מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה –
וְרַק שְׂדֵרוֹת עֵצִים, גַּגּוֹת שֶׁהֶאֱדִימוּ,
וּשְׁנֵי בְּרוֹשִׁים שׁוֹמְרִים מִפְּנֵי הַשִּׁכְחָה...

עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לוֹמַר...