מילים (2 גרסאות)
הָיֹה הָיְתָה שָׂרָה קְטַנָּה
יַלְדָּה יָפָה מְאֹד
הָיָה לָהּ אָח נָעִים נֶחְמָד
קָטוֹן מִמֶּנָּהּ עוֹד.
רַבָּה הָיְתָה חִבָּתָהּ לוֹ
לִשְׁמוּלִיק הַקָּטָן;
עֲרִיסָתוֹ תָּנַע בַּשִּׁיר:
"הוֹי נוּמָה, שְׁכַב, יְשַׁן".
וַיְהִי הַיּוֹם אִמָּם יָצְאָה
וַתְּאַחֵר לָשׁוּב;
יָצְאָה שָׂרָה לָשׂוּחַ עִם
אַָחִיהָ הָאָהוּב.
הִגִּיעוּ עַד לַיַּעַר כְּבָר
תּוֹעִים הֵם פֹּה וָשָׁם,
וְהִנֵּה דֹּב שָׁחֹר גָּדוֹל
מוֹפִיעַ לִקְרָאתָם:
"הוֹי, שָׂרָהלֶ'ה, הוֹי, מוּלִינְקֶ'ה
בַּיַּעַר פֹּה אַתֶּם;
הַאֵין לָכֶם אִמָּא טוֹבָה?
כִּי אָז אֹכַל אֶתְכֶם!"
הוֹי דֹּב, דֻּבֵּנוּ הַנֶּחְמָד
רְאֵה נָא אַל תֹּאכַל;
אִמָּא תְּשַׁלֵּם לָךְ שְׂכָרְךָ
כְּכָל אֲשֶׁר תִּשְׁאַל.
אָז יִפֶן, יֵלֵךְ לוֹ הַדֹּב
עוֹמְדִים שְׁנֵיהֶם הֵם שָׁם,
וּבְהִגָּבֵר הַחֲשֵׁכָה
בִּבְכִי יִשְּׂאוּ קוֹלָם.
בּוֹכִים הֵם שָׁם וְצוֹעֲקִים:
אַיֵּה הַדֶּרֶךְ, אָה?
וַעֲיֵפִים הֵם, נִרְדָּמִים
לְרֶגֶל עֵץ נִשָּׂא.
דּוּמָם יִישְׁנוּ, יַרְגִּיעוּ דֹּם
וְזֶה הָעֵץ שׁוֹמְרָם,
פּוֹרֵשׂ עָלָיו בַּלָּאט בַּלָּאט
עַד כִּי תָּבוֹא אִמָּם.
יַלְדָּה יָפָה מְאֹד
הָיָה לָהּ אָח נָעִים נֶחְמָד
קָטוֹן מִמֶּנָּהּ עוֹד.
רַבָּה הָיְתָה חִבָּתָהּ לוֹ
לִשְׁמוּלִיק הַקָּטָן;
עֲרִיסָתוֹ תָּנַע בַּשִּׁיר:
"הוֹי נוּמָה, שְׁכַב, יְשַׁן".
וַיְהִי הַיּוֹם אִמָּם יָצְאָה
וַתְּאַחֵר לָשׁוּב;
יָצְאָה שָׂרָה לָשׂוּחַ עִם
אַָחִיהָ הָאָהוּב.
הִגִּיעוּ עַד לַיַּעַר כְּבָר
תּוֹעִים הֵם פֹּה וָשָׁם,
וְהִנֵּה דֹּב שָׁחֹר גָּדוֹל
מוֹפִיעַ לִקְרָאתָם:
"הוֹי, שָׂרָהלֶ'ה, הוֹי, מוּלִינְקֶ'ה
בַּיַּעַר פֹּה אַתֶּם;
הַאֵין לָכֶם אִמָּא טוֹבָה?
כִּי אָז אֹכַל אֶתְכֶם!"
הוֹי דֹּב, דֻּבֵּנוּ הַנֶּחְמָד
רְאֵה נָא אַל תֹּאכַל;
אִמָּא תְּשַׁלֵּם לָךְ שְׂכָרְךָ
כְּכָל אֲשֶׁר תִּשְׁאַל.
אָז יִפֶן, יֵלֵךְ לוֹ הַדֹּב
עוֹמְדִים שְׁנֵיהֶם הֵם שָׁם,
וּבְהִגָּבֵר הַחֲשֵׁכָה
בִּבְכִי יִשְּׂאוּ קוֹלָם.
בּוֹכִים הֵם שָׁם וְצוֹעֲקִים:
אַיֵּה הַדֶּרֶךְ, אָה?
וַעֲיֵפִים הֵם, נִרְדָּמִים
לְרֶגֶל עֵץ נִשָּׂא.
דּוּמָם יִישְׁנוּ, יַרְגִּיעוּ דֹּם
וְזֶה הָעֵץ שׁוֹמְרָם,
פּוֹרֵשׂ עָלָיו בַּלָּאט בַּלָּאט
עַד כִּי תָּבוֹא אִמָּם.
אוֹי שָׂרָה'לֶה אוֹי מוּלִילֶה
בַּיַּעַר כֹּה לְבָד
וּפִתְאוֹם לִקְרַאתָם
דֹּב לָבָן עָמַד
אוֹי דֹּב דֻּבִּי,
אוֹי דֹּב דֻּבִּי,
אַל נָא תִּטְרֹף אוֹתִי.
אוֹי דֹּב דֻּבִּי,
אוֹי דֹּב דֻּבִּי,
לֹא טָרַף אוֹתִי!
בַּיַּעַר כֹּה לְבָד
וּפִתְאוֹם לִקְרַאתָם
דֹּב לָבָן עָמַד
אוֹי דֹּב דֻּבִּי,
אוֹי דֹּב דֻּבִּי,
אַל נָא תִּטְרֹף אוֹתִי.
אוֹי דֹּב דֻּבִּי,
אוֹי דֹּב דֻּבִּי,
לֹא טָרַף אוֹתִי!
על הגרסה: משה ברק מספר:
אני זוכר את אחותי מרים ואת חברתה רחל שרות את השיר הזה בגיל 6-5 (בהקלטה משנת 2005 אמר בגיל 7) כנראה בגרסה מקוצרת שלמדו בגן. בגרסה זו קראו לילד בשם "מולילה" ולא כמו בשירו של רייכרודל "מולינקה" את שלשת המלים האחרונות "לא טרף אותי" אמרו בקפיצה ובקריאה של שמחה.
הקלטות (2)
על השיר
את השיר למדה לרנר בבית-ספר בחדרה בכיתה ג' או ד' ממורֶהָ יוסף בן-סיוון (רייכרודל), שגם חיבר את מילות השיר. ייתכן שזהו תרגום של שיר אירופאי.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.