מילים (4 גרסאות)

וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בָּנִים
בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים
עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבָעֲבוֹדָה
מקור: "שירי ארץ ישראל" , יודישער פערלאג, ברלין /הוצאה עברית בע"מ, ירושלים , 1935 /1947 , 27 –28
וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת
בָּנִים וּבָנוֹת
עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבָעֲבוֹדָה
ויזכו לראות בנים
ובני בנים
עוסקים בתורה ובמצוות
כותרת: ריקוד חלוצי

גדלו גדלו בנים
בנים ובנות
שעוסקים בתורה ובעבודה
מקור: "ארבּעטער לידער [מילים בלבד]" , צ.ס. יוּגנט־פאַרבּאַנד. קאָוונער קאָמיטעט Darbininkų dainos Išleista C.-S. Jaunimo Sajungos (איגוד הנוער הציוניסטי-סוציאליסטי, סניף קובנה) , לפני 1934 , 6

הקלטות (5)

0:00 0:00
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 18.12.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:32:39)
שנת הקלטה: 26.1.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במסגרת: מפגש זמרדעים א'
0:00 0:00
שנת הקלטה: 5.2.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במסגרת: מפגש ותיקי הגבעטרון ג'
0:00 0:00
שנת הקלטה: 16.2.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

גרסת עין-חרוד (שנות השלושים)

שנת הקלטה: 23.2.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

המילים מבוססות על השורה הלפני אחרונה בפיוט "ברוך ה' יום יום" (ראו את הפיוט השלם באתר הפיוט והתפילה), לאחר הקטע "ברוך הוא אלוהינו" ולאחר המשכו "שהשלום שלו": וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם. תודה ליהורם לשם שהפנה את תשומת לבנו למקור באמצעות יעקב מזור. ראו בהרחבה את כתבתו של יהורם לשם גלגולו של ניגון: 'ונזכה לראות בנים' בבלוג של דוד אסף "עונג שבת" (עונ"ש), 3.6.2022.

הנוסח שנדפס עם הלחן הזה הוא "ונזכה לראות בנים" בגוף ראשון, וכן מאחל לראות את הבנים עוסקים בעבודה ולא במצוות, ואפשר שמדובר בפולמוס מכוון נגד הטקסט המסורתי. השיר בנוסח טקסט זה עם הלחן נדפס בגרמניה בשנת 1935 בשירונים "שירי ארץ ישראל" ו"הבה נשירה", שב ונדפס בארצות הברית ב"שירי עמי" בשנת 1937 וב"ולשוננו רינה" בשנת 1950. עם זאת, יש עדויות על כך שהשיר זומר בנוסח טקסט זה כבר מוקדם יותר.

עדותו של משה טבנקין [יליד 1917], "מבעיות חינוכו של 'הדור השני' לקיבוץ", החינוך בקיבוץ (1972) חוברת 2, עמ' 3:

בהיותי ילד היה אחד מפזמוני הריקוד המלהיבים של ראשוני כינרת ועין-חרוד - "נזכה לראות בנים, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובעבודה". לקבוצת ראשוני "ילדי הקבוצה" בגן הילדים זכור "הזמר" הזה מושר על ידי צעירים במעגל, רובם רווקים ורווקות, מושר בעיניים עצומות, בנעימה של תפילה, תפילה למשהו מלהיב. 

וכן יהודה יערי בסיפורו "ברית" (כונס בספרו "באהלים", 1938):

כשהוצא התינוק הבוכה מחדר האוכל, מזג לו נתנאל לזקן כוס יין. בירך הזקן, שתה "לחיים" ואחר עמד לו באמצע החדר והתחיל מזמר ומרקד לאיטו, כמנהגו: "ונזכה לראות בנים, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובעבודה". את שינוי הנוסח - לאמור "ובעבודה" במקום "במצוות" - למד גרשון בעמק.

לסיפורו של יערי הפנה אותנו חוקר הזמר החסידי יעקב מזור, בעקבות דברים שמסר לו באופן פרטי יהורם לשם. מזור מוסיף וכותב לנו:

הלחן אינו מקובל בחוגים חסידיים. הכליזמר מוסא ברלין (יליד 1938) הכיר את הניגון בילדותו וקבע את מועדיו הקבועים של זמרתו בחברה הדתית לאומית "כשיר שהיה מלווה כל עליה לתורה של חתן בר מצווה או בברית מילה" והוסיף כי "הוא היה מושר בעיקר בחוגי המזרחי (תורה ועבודה).. .". מוסא ברלין אף מעיד כי שר את הלחן בנוסח הטקסט המסורתי המקורי.

ר' השיר בביצוע לא ידוע 

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם