אהרון לירון מספר מעט על עצמו:
- כיוון שנולדתי ב-1928 לא הייתי בגדנ"ע. בתנועת נוער דווקא הייתי, וזו הייתה תנועת "בני עקיבא", שבימים ההם לא הייתה קיצונית בחרדיותה כמו היום [2008 - אביתר כהן]. שרו ורקדו אז בנים ובנות יחד. שם למדתי חלק מהשירים.
- בילדותי למדתי שירים גם בבית הספר.
- בבית לימדה אחותי הגדולה שירים לשני אחיה ואחותה הקטנים ממנה. כשנפתחה תחנת השידור "קול ירושלים" ב-1936 למדנו שירים גם מהרדיו, שלמרבה המזל השמיע אז שירים איכותיים ששרו ברכה צפירה בליווי נחום נרדי ויוסף גולנד.
- מול ביתנו ברחוב יפו בירושלים הייתה חנות תקליטים שנקראה "הזמיר". היו בחנות שני שירים בעברית שאותם השמיעה בווליום גבוה כל הימים: "עלי גבעה" מפי ברכה צפירה ו"שיר השוטר" מפי יוסף גולנד.
- כיוון שקיבלתי חינוך דתי השתתפתי במקהלת החזן שלמה זלמן ריבלין (בנו של המזרחן יוסף יואל ריבלין) בבית הכנסת "שירת ישראל". שם למדתי למרבה ההפתעה את השיר "עגבנייה, עגבנייה".
- בבית הספר התיכון שבו למדתי, בעל השם המפוצץ "בית המדרש למורים מזרחי" היה לנו שנה אחת מורה לזמרה. אני זוכר את שם משפחתו מונזון. הוא לימד אותנו בין היתר את השיר "במצולות הירדן".
- את שירי הקרנבל בפורים בתל אביב ואת שירי התאטרונים שרו אז כולם.