מילים (2 גרסאות)
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
מִצְוַת הָאֵל אֱמֹר נָא לוֹ:
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
קוּמָה, לֵךְ נָא
אֶל כְּבַד הַלֵּב הָרַע,
צַו לוֹ בִּשְׁמִי:
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
מָסַר מֹשֶׁה אֶת דְּבַר שַׁדַּי:
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
וָלֹא – אַכְּךָ בְּמַכּוֹתַי
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
שְׁמַע נָא, זוֹ הִיא
זוֹ הִיא מִצְוַת הָאֵל:
הָבָה, שְׁלַח נָא,
שְׁלַח אֶת יִשְׂרָאֵל!
הִגִּיעַ יִשְׂרָאֵל לַיָּם:
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
טָבְעוּ מִצְרַיִם עִם רִכְבָּם:
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
זֶה הוּא קֵץ
כְּבַד הַלֵּב הַהוּא:
כָּכָה כָּל אוֹיְבֵינוּ –
כֵּן תָּמִיד יֹאבְדוּ!
הקלטות (8)
על תקליט השידור: מקהלת נח"ל גרעין מחנות העולים. מנצח: יע. לא ברור אם זה תחילת שם המנצח (יעקב?).
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 2.12.1954
ביצוע באנגלית. ייתכן שהפסנתרן הוא לברי עצמו.
ביצוע
על השיר
על ההיסטוריה העשירה והמגוונת של השיר המקורי קראו כאן (ויקיפדיה אנגלית).
בגרסה העברית הרשמית: שַלח את עמי (ולא "שלח-נא את עמי").
מנשה רבינא, "משה בשירי עם ובשירי ילדים" (מחניים קט"ו [תשכ"ז], עמ' קכה):
"עובדה היא כי דמותו של משה משחרר האומה תופסת מקום חשוב בספיריצ'ולים של הכושים...
[זהו] שיר עם במלוא מובן המילה. נעדרת ממנו היומרה להירשם באוצר השירים האמנותיים. זו חולשתו וזה כוחו.
השיר הזה מושר לאט, ברוח חגיגית, בדביקות דתית. המלודיה מבליטה את הסינקופה האופיינית לספיריצו'אלים, אבל בסינקופה זאת אין רמז לתנועה ריקודית, כי כולה באה להבליט את המילים לבטאן נכונה. בנסיבות מתאימות לכך לוקחים חלק בזימרה שלושה גופים, ודבר זה מוסיף לספיריצ'ואל כוח השפעה רב. ההתחלה היא בפי כל הנוכחים, המשמיעים את צליליהם כבמקהלה. ההרמוניות הן כה פשוטות, שאין הכרח בהדרכה מיוחדת כדי ללמדן. מכיוון שהמלודיה ידועה לכול, מוצאים הזמרים בנקל את הצלילים המתאימים בליווי. בפרט כשהתנועה היא איטית והריתמוס אינו מסובך גם כשהסינקופה תופסת מקום ניכר במלודיה. לאחר שהמקהלה משמיעה את הקריאה אל משה לרדת למצרים, ולומר "שלח את עמי", משמיע הסולן את המילים "כה אמר ה' - קרא משה האמיץ", והקהל עונה לעומתו "שלח את עמי". הסולן ממשיך לשיר "ואם מאן אתה לשלח, ומת כל בכור במצרים", והקהל עונה כמקודם "שלח את עמי". אחרי זימרה זו של סולן אשר רבים עונים לעומתו, חוזרת המקהלה על כל הקטע שבו החלה הזימרה.
אופי הזימרה, בה משולבים יסודות של רספונז (="זימרת ענייה") מזכיר לנו את צורת ה"אמירה" המוזיקתית בבית הכנסת. החזן אומר מחציתו של פסוק, והקהל עונה לעומתו במחצית השנייה.
... היגוי המילים הוא אופייני לדרך היגויים של הכושים מפשוטי העם. ויש ויראטים דקים בסדר המילים. פעם נאמר (אם ננסה להעביר דקויות אלה בתרגום) "שלח את עמי" ופעם "לשלח את עמי". שינוי קל זה במילים גורם, כמובן, לשינוי בריתמוס של המלודיה המושרת ברחבות, בהוד שבהערצה, באיטיות שבתפילה ובכוח שבתקווה".
ביצועים נוספים:
- אליאס רוזמברג (Elias Rosemberg)
- משה צדוק
- האחים והאחיות (סרטון מתוך תכנית לפסח בסדרה "הספינה המזמרת")
- החזן פרדי פאר (עברית-אנגלית) (אודיו)
- משפחת מלבסקי (אנגלית)
- אליה טל
- פול רובסון (Paul Robeson) (וידיאו)
- מורות למוסיקה
- פרודיה מתוך "פוציםפוצים" (2017)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.