מילים (4 גרסאות)
מַה גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה!
אֵשׁ יוֹקֶדֶת בֶּחָזֶה
וְהַמַּחְרֵשָׁה
שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה.
וְהַמַּחְרֵשָׁה,
שׁוּרוּ הַמַּחְרֵשָׁה,
שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה.
אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן
הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה,
וְנַדְלִיקָה שׁוּב,
שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה,
בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.
עוּרוּ, הַעְפִּילוּ, עֲלוּ
מַה מּוֹרָא וּמָה רָעָב, וּמָה רָעָב?
לֹא נֵחַת וְלֹא נִיעַף
עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב
דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב.
עַד שֶׁשּׁוּב יָזוּבוּ
עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב
דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב.
יָד, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן
הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה,
וְנַדְלִיקָה שׁוּב,
שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה,
בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.
וְנַהֲפֹךְ אֶת הַסְּלָעִים
עַד שֶׁשּׁוּב יָזוּב
שׁוּב-שׁוּב יָזוּבוּ שׁוּב
דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב
אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן
הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה
וְנַדְלִיקָה שׁוּב
שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה
בְּלֶהָבָה!
מַה גָּדוֹל הֶחָג הַזֶּה...
...
וְנַדְלִיקָה שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה
בְּלֶהָבָה יְרֻקָּה
נַעְפִּילָה נַעְפִּילָה לֶהָרִים
וְנַחְצֹב אֶת הַסְּלָעִים
לֹא נֵחַת וְלֹֹא נִיעַף...
מַה גְּדוֹלָה הַיּוֹם הַזֹּאת
אֵשׁ טָלָ-לָ-לָה בֶּחָזֶה
וְהַמַּחְרֵשָׁה
שׁוּב תִּפְלַחַת בַּשָּׂדֶה
אֵשׁ טָלָ-לָ-לָה בֶּחָזֶה
וְהַמַּחְרֵשָׁה
שׁוּב תִּפְלַחַת בַּשָּׂדֶה.
הקלטות (16)
ביצוע
שנת הקלטה: 2023
מתוך האלבום "שרשרת זהב". השיר, שהוקלט באוקטובר 2023, מוקדש בכאב ובאהבה לנפגעי אסון 7.10.
חליל: לילי-אן בצלאל | כינור: יעל ברולסקי | כלי הקשה: רוני וגנר | קולות: מקהלת בת גלים | גיטרה ושירה: נֹגה אשד | קלידים: טליה אליאב | תכנות וסמפול: טליה אליאב, שי לוינשטיין
ניצוח: יקותיאל שור
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 1963/1964
ביצוע
על השיר
זלי גורביץ' במאמרו "ההווה הישראלי":
"השיר נכתב על ידי זלמן חן באופן מזדמן בטקס ייסוד בית יוסף בעמק בית שאן ב-1937 [כנראה השיר כבר מ1936, ראו להלן. זמרשת] כשנלווה (על פי נתיבה בן יהודה) לאברהם הרצפלד לאותו אירוע. מכיון שלא נמצא מי שילמד שיר חדש, כפי שהיה נהוג, פרש זלמן חן לחורשה וחזר כעבור זמן קצר עם השיר ועם לחנו, ואף עמד וביצע אותו בפני הקהל. אחר כך חזר הרצפלד על השיר הזה בכל הקמת היאחזות חדשה, והוא הפך עם השנים למעין המנון של ההתיישבות".
[...]
"הגירסה המקורית והרשמית של השיר (זו המופיעה בספרים המביאים שירי עם ישראליים) מעט שונה. כך, למשל, במקום "את" בשורה החמישית מופיעה המילה "יד", ובמקום "שלהבת" - המילה "להבה".
(זלי גורביץ' "ההווה הישראלי", בתוך: הזמן: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר (עריכה: אמיליה פרוני), הוצאת מכון ון ליר הקיבוץ המאוחד 2004, עמ' 33).
אריה אורי (ראה לעיל) שר את השיר, לדבריו, בגרסה המקורית אותה שרה "מקהלת הילדים המרכזית של ירושלים". מקהלה זו, שבה שר אריה אורי בילדותו, היתה הראשונה שביצעה את השיר, ב-1936, עוד לפני שהרצפלד (איתו השיר מזוהה) שר אותו. תימוכין נוספים לכך שהשיר חובר עוד ב-1936 אפשר למצוא במאמרו של אורי הייטנר, "אש יוקדת בחזה", שהתפרסם ב"חדשות בן עזר", גליון 1577, 21.9.2020.
"הגרסה היקית" נוצרה, ככל הנראה, במטרה ללגלג על ה"יקים" שעלו ארצה והתקשו ללמוד את השפה.
ביצועים נוספים:
- מופע חגיגות ה-70 לקיבוץ עין גב.
- נורמה סאלז (Norma Salz) (סרטון יוטיוב)
- מתוך מחרוזת שירי תקומה (מכללת עצם, תשפ"ד), בשילוב בית תורני.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.