הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
שיר המחנה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אברהם לוינסון
לחן: דוד זהבי
הלחנה: 4.7.1944

מִסִּבְלוֹת גּוֹרָל פָּרוּעַ
מִצּוּקוֹת חַיֵּי רָזוֹן
מֵאֶתְמוֹל בִּלְתִּי יָדוּעַ
וּמָחָר לְלֹא חָזוֹן –

צִבּוּרֵנוּ מְלֻכָּד
לְמַחֲנֵה עָמָל אֶחָד

נֶאֱבַקְנוּ וְנִלְחַמְנוּ
לְדַרְכֵּנוּ הַיְּחִידָה
נֶאֱרַגְנוּ וְנִרְקַמְנוּ
בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה.

וְלֻכַּדְנוּ יָד בְּיָד
לְמַחֲנֵה עָמָל אֶחָד.

וּמֵעַל רֹאשׁ מַחֲנֵנוּ
בָּרָמָה שָׁם קוֹל נִשְׁמָע:
קוֹל הָעָם קוֹרֵא אֵלֵינוּ
לְכִבּוּשׁ לְהַגְשָׁמָה,

לִיצִירָה וּבִנְיַן עַד
בְּמַחֲנֵה עָמָל אֶחָד.

אֵשׁ תִּקְוָה בַּלֵּב קוֹדַחַת
וּבָעַיִן אֱמוּנָה
מִשְּׁתֵּי אֵלּוּ מִתְלַקַּחַת
הַמְּדוּרָה שֶׁבַּנְּשָׁמָה

הַמְּדוּרָה אֲשֶׁר תִּיקַד
בְּמַחֲנֵה עָמָל אֶחָד.

הֵד אָמֵן כַּבִּיר לוֹ יַעַן
מִפּוֹרִיָּה וּרְבִיבִים,
מֵחוּלָתָא וּמִנַּעַן
מִשְּׂדוֹת יָם וְאַלּוֹנִים.

בְּכָל מֶשֶׁק שֶׁלֻּכַּד
בְּמַחֲנֵה עָמָל אֶחָד.
מסבלות גורל פרוע,
מצוקות חיי רזון
מאתמול בלתי ידוע,
ומחר ללא חזון -
ציבורנו מלוכד
למחנה עמל אחד.

נאבקנו ונלחמנו
לדרכנו היחידה,
נארגנו ונרקמנו
במסכת עבודה.
ולוכדנו יד ביד
למחנה עמל אחד.

ומעל לראש מחננו
ברמה שם קול נשמע,
קול העם קורא אלינו
לכיבוש והגשמה,
ליצירה ובנין-עד
במחנה עמל אחד.

הד אמן כביר לו יען
מפורייה ורביבים,
מחולתא ומנען
משדות ים ואלונים.

בכל משק שלוכד
במחנה עמל אחד.


 פרטים נוספים


נוסח שלימד מקס למפל

[בית שני]
וּמֵעַל לְרֹאשׁ מַחֲנֵנוּ
בְּרָמָה שָׁם קוֹל נִשְׁמָע
קוֹל הָעָם קוֹרֵא אֵלֵינוּ
לְכָבוֹד וּלְהַגְשָׁמָה...

[בית שלישי אחר:]
הוֹי אַחִים נָקוּם נָקִיפָה
מְדוּרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה
אֵשׁ נַבְעִיר בָּהּ וְנוֹסִיפָה
אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת חֲדָשָׁה
וְתִבְעַר הָאֵשׁ לָעַד
בְּמַחֲנֵנוּ הָאֶחָד
וְתִבְעַר הָאֵשׁ לָעַד, לָעַד
בְּמַחֲנֵנוּ הָאֶחָד
[בית שני]
ןמעל לראש מחננו
ברמה שם קול נשמע
קול העם קורא אלינו
לכבוד ולהגשמה...

[בית שלישי אחר:]
הוי אחים נקום נקיפה
מדורתנו הקדושה
אש נבעיר בה ונוסיפה
אש שלהבת חדשה
ותבער האש לעד
במחננו האחד
ותבער האש לעד, לעד
במחננו האחד


 פרטים נוספים


בית נוסף מצבי שביט

מֵחַיֵּי נַפְתּוּל וְלֵבֶט
בַּשְּׁכוּנָה וּבַפַּרְבָּר
מֵרְסִיס עֵדָה וְשֵׁבֶט
מֵאָבָק אָדָם נִפְזָר
צִבּוּרֵנוּ מְלֻכָּד
לְמַחֲנֵה עָמָל אֶחָד
מחיי נפתול ולבט
בשכונה ובפרבר
מרסיס עדה ושבט
מאבק אדם נפזר
ציבורנו מלוכד
למחנה עמל אחד


 פרטים נוספים
ביצוע: מקהלת חברת הילדים מגנינר
שנת הקלטה: 8.9.1952


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרי אפי נצר
עיבוד: אפי נצר
נכלל בתקליטור: רבותיי ההיסטוריה חוזרת



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מועדון גימלאים - עין כרמל
שנת הקלטה: 24.7.2013

הוקלט בעין כרמל במסגרת מפגש היכרות של חברי המועדון עם פרוייקט זֶמֶרֶשֶת.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 18.6.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 18
צוותא ת"א, 18.6.2010
הובלת שירה וגיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
הקלטה: שי דרורי

 

על השיר

לפי עדות דוד זהבי לציפי פליישר, 24.3.1963, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 319, השיר נכתב לכינוס של הנוער העובד בזכרון יעקב.

בני רייס (יליד 1929) מספר:

בקיץ 1945, לאחר סיום הלימודים בכיתה השישית בגימנסיה הרצליה בת"א, כלומר אני בן 15.5 (כחודשיים לאחר תום מלחמת העולם השנייה) יצאנו חברי תנועת המחנות העולים ברעננה למחנה עבודה בקיבוץ חולתה. לאחר כמה ימי עבודה בקיבוץ אנחנו שומעים את חברי המשק שרים "מסבלות גורל פרוע" על כל בתיו, כשבאחד הבתים מוזכרת חולתה.
אתה יודע איזו התרגשות והתלהבות אחזה בנו? אנו שומעים שקיבוץ חולתה בו אנו נמצאים מופיע במילות שיר! היינו ממש באקסטזה. ומאז אני זוכר את מילות הבית הראשון ומילותיו של הבית הזה, שתכף הבחנתי שהוא לא מופיע בטקסט של אתר זֶמֶרֶשֶׁת.

ובזכות בני והסיפור הזה נוסף לאתרנו הבית הרביעי.


אהרן שפי מספר (נובמבר 2009, מאי 2013):

ב-1944 השתתפתי במחנה כ' שנים לנוער העובד, ביער של זכרון-יעקב. את המחנה תכנן וניהל שמעון פרסקי, מאלומות, מזכיר התנועה. היום הוא שמעון פרס נשיא המדינה. היה זה מחנה תוסס ומלא חיים בלתי נשכח. יום אחד הגיע למחנה המלחין דוד זהבי, ובידו דף תווים של שיר המחנה. אני אז סופחתי ל"תחנת השידור" של המחנה, שפרס היה מגיש התוכניות שלה. היה עימנו נועם בן-צבי מסניף תל-יוסף, שניגן היטב בחצוצרה. הבאנו את נועם למיגדל השידור, והוא ניגן לנו בהצלחה את השיר מן הדף. בערב, בשעת ההתכנסות, לימד זהבי את השיר, וכל המחנה שר אותו בהתלהבות רבה, כשנועם מלווה את השירה בחצוצרתו.

במפגש שנערך בערב בוואדי ששימש כאמפיתיאטרון, פצחו מאות פיות בשיר החדש, בנוכחות המלחין. זאת לאחר שכולם כבר שיננו לעצמם את שפע הבתים שכתב אברהם לוינסון.
עם תום השירה, עלה עוד אורח מכובד אל הבימה וממש בשאגה כדרכו, פצח ב"שורו הביטו וראו" של זלמן חן. היה זה אברהם הרצפלד, ראש מחלקת ההתיישבות של "המרכז החקלאי". ושוב נסחף המחנה כולו בשירה אדירה, כשהכרמל משמש כתיבת-תהודה.

עמנואל עמיבר משלים (ספטמבר 2013):

אהרן שפי נוקב בשם נועם בן צבי מתל יוסף כשמו של חצוצרן שניגן את השיר במחנה. הסתקרנתי וצלצלתי לקיבוץ תל יוסף (ביום 12.09.2013), ובדרך של "שרשור" טלפונים למדתי שלא היה מעולם בחור בשם נועם בן צבי בתל יוסף, אבל היה בחור בשם יאיר בן צבי ומזה שנים רבות גר בכפר יחזקאל.

אז התקשרתי ליאיר בכפר יחזקאל, והבחור החביב הזה, שנמצא במחצית שנות ה-80 של חייו, כשרק שמע למה התקשרתי, הפך ב"מיידי" למשת"פ נרגש ואמפתי. הוא זוכר מצוין את המחנה ההוא וגם מכיר מצוין את החצוצרן ההוא: זה היה אחיו בן ה-13, אסף בן צבי. שניהם היו חברי תזמורת תל יוסף המפורסמת מהתקופה ההיא (יאיר ניגן בה בטרומבון). יאיר אישר לי שהפרטים שכתב אהרן שפי על המחנה ועל ביקור זהבי שם נכונים (למעט שם החצוצרן), וששמעון פרסקי (היום פרס) שהיה אז מזכיר "הנוער העובד", היה גם מקים המחנה והסמכות העליונה בו. הוא גם הוסיף לי פרט נוסף: מפקד המחנה היה אסף שמחוני.

אבל ההפתעה הכי גדולה הייתה כשאמר לי שיש בידיו תמונה מעיתון ישן ובה מצולמים כמה ממשתתפי המחנה (התמונה עם פירוט המשתתפים מופיעה בהמשך).

לצערי לא יכולתי לראיין את אסף בן-צבי; הוא נפטר מהכשת נחש בגיל 21, בקיבוץ בית השיטה (נובמבר 1952) שאליו עבר מתל יוסף בעקבות הפילוג זמן לא רב לפני כן. הוא נקבר בתל יוסף.

ללחן הותאם גם "שיר הכינוס".

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת אהרן שפי

עיבוד ל"שיר המחנה" ול"שורו הביטו וראו" מאת אהרן שפי. על נסיבות כריכת השירים יחד קראו את דבריו של אהרן שפי ב"על השיר" ב"שיר המחנה".

הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.

תווים


תיווי: הלל אילת

תמונות

תמונה ממחנה כ' שנים לנוער העובד (1944 - ר' פרטים ב"על השיר").

בשורת העומדים מאחור: הגבוה במרכז, עטור בלורית השיער השחור, הוא שמעון פרסקי; הרביעי משמאל בשורת העומדים זהו יאיר בן צבי (לפניו יש אלמוני כפוף קצת קדימה, שנשען בידו על כתף שכנו).
בשורה הקדמית: שני משמאל עם החצוצרה זהו אסף בן צבי (אז בן 13), ועל-ידו (שלישי משמאל) נוח חיטרון-שדמי (בנו של שמעון חיטרון-שדמי, מייסד ומנצח תזמורת תל יוסף דאז).

אנו מתנצלים על איכות התמונה.



תודה ליאיר בן-צבי, לבתו נועה עוזר ולעמנואל עמיבר
תגיות

קיץ   מקהלות   משירי תנועות הנוער   ערים, יישובים ואזורים בארץ   עבודה   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם