מילים
תַּלְמִידִים בּוֹ יֵשׁ לָרֹב,
בּוֹ נִלְמַד תּוֹרָה וָדַעַת
אוֹתוֹ נֵדַע גַּם לֶאֱהֹב.
שִׁבֳּלִים, פַּטִּישׁ וָסֵפֶר
הֵם סִמְלֵי עָמָל מַדָּע,
כָּל תַּלְמִיד בְּבֵית הַסֵּפֶר
לְכַבֵּד אוֹתָם יֵדַע.
הַיַּלְקוּט מַכְבִּיד עַל שֶׁכֶם
אַךְ מַה טּוֹב לָשֵׂאת בָּעֹל,
חִישׁ נָרוּץ לְבֵית הַסֵּפֶר
כִּי בּוֹ נִלְמַד גַּם נַעֲמֹל.
שִׁבֳּלִים, פַּטִּישׁ וָסֵפֶר...
הקלטות (2)
על השיר
סיפר פרופ' יצחק (צוויגי) עציון (צוויגנבוים), יליד קריית-חיים:
בית הספר בו התחלתי בכיתה א' היה ברח' ד' (היום "הנוטר") ונקרא "בית ספר א' לילדי עובדים". ב- 1956, כשעליתי לכיתה ח', עבר בית הספר היסודי למבנה החדש שלו ברחוב כ"ז (היום "הקיבוצים") ושמו הוסב ל"ארלוזורוב". בתחילת שנת הלימודים הוכרזה תחרות על כתיבת שיר ועיצוב סמל לבית הספר. במקומות הראשונים זכו עיצוב הסמל של בת כיתתי תמר פטישי, שכלל שיבולים, פטיש וספר והשיר שכתבתי, שהשורה הראשונה של הפזמון שלו כוללת גם היא שיבולים פטיש וספר. השיר לא נכתב למנגינה כלשהי, לאחר שנבחר הוא הולחן ע"י המורה לזמרה משה ביק, הוא נעשה המנון בית הספר והושר במסדר הבוקר בכל יום ראשון. בימינו (2018) ההמנון אינו מושר עוד ולא ניתן למצוא ביצוע שלו באתר בית הספר וגם לסמל כבר אין זכר.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
תמונת כיתה ח', מחזור כ' בבית הספר ארלוזורוב, בקריית-חיים, בה נראים בניין בית הספר וסמלו אותה עצבה תמר פטישי (ראשונה משמאל בשורה השניה מלמטה) וכן כותב ההמנון יצחק (צוויגי) עציון (שני משמאל בשורה התחתונה).
