מילים: פייטן לא ידוע
לחן: עממי ספרדי-יהודי
|
ברכה צפירה 
עיבוד: מרק לברי
ליווי: נגנים מתוך התזמורת הפילהרמונית הישראלית שנת הקלטה: 1965 בסולם סי במול מז'ור. נכלל בתקליט: Chansons Populaires Hébraïques |
ברכה צפירה 
פסנתר: נחום נרדי
מקור: תקליטון א1021, 246 בחברת "צליל"
תודה לאבי תדמור על ההקלטה
השיר נכלל לצד שאר שירי התקליטון "צורי גואלי יה" ו"אשתחווה" גם בתקליטון מס' IS 2002 בחברת Reena, כנראה באותו עיבוד ובאותה הקלטה.
ברכה צפירה 
ניצוח: שמעון מישורי
ליווי: להקה כלית מתוך תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 1.4.1954
בסולם לה מז'ור.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתדינה גרייצר 
שיר ממסורת המפטירים התורכית. ראו את הפיוט השלם באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית, ושם גם הסבר על הקשר הפיוט, פירוש הפיוט, וביצועים נוספים (רק בלחן זה, גם תחת מסורת תורכיה וגם תחת מסורת ספרדי תורכיה והבלקן).
לפי ברכה צפירה בספרה "קולות רבים", עמ' 96, השיר הוא פזמון הנפוץ בין יהודי אדריאנופול (היא אדירנה שבמערב תורכיה). במקור זה מזוהה מחבר המלים כיעקב עבאדי, אך באתר התפילה והפיוט הפייטן רשום לא ידוע. הפיוט אינו קיים ב"ספר דברי מרדכי" מאת הפייטן מרדכי יעקב עבאדי מארם-צובא (חלב).
אותרו שלוש הקלטות בפי ברכה צפירה, אחת בליווי פסנתר ושתיים בליווי תזמורת בעיבוד מרק לברי. ההקלטות בסולמות שונים, אך עולה חשד שבמקור הן היו בסולם אחד ואחת מהן נשחקה באופן טכני. כמו כן, אף שלפי המתועד הנגנים בכל הקלטה שונים הזהות בין ההקלטות בפרטים נשמעת גבוהה ומתעורר חשד שאלו גלגולים שונים של עיבוד יחיד.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.