מילים (4 גרסאות)
זִים-זוּם-זוּם, אָבִיב הִגִּיעַ,
כָּל הַיָּשֵׁן מֵקִיץ.
חִישׁ נֵצֵא מִן הַכַּוֶּרֶת
וְנִשְׁתֶּה צוּף מִיץ.
ט"וּ בִּשְׁבָט, עָבַר הַחֹרֶף
וְלַקֹּר בָּא קֵץ.
ט"וּ בִּשְׁבָט, הַיּוֹם יָגִילוּ
פֶּרַח-חֵן וָעֵץ.
זִים-זוּם-זוּם, שָׁנָה טוֹבָה,
הַיּוֹם יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
תְּאֵנָה, תְּנִי מִיץ מְעַט,
לִכְבוֹד הֶחָג מָנָה.
התאנה:
סְלַחְנָה לִי, בְּנוֹת כַּוֶּרֶת,
סְלַחְנָה לַזְּקֵנָה,
עֲרֻמָּה אֲנִי עוֹמֶדֶת,
כָּל-כָּךְ מִסְכֵּנָה.
הדבורים:
זִים-זוּם-זוּם, שָׁנָה טוֹבָה,
הַיּוֹם יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
עֵץ-תָּמָר, תֵּן מִיץ מְעַט,
לִכְבוֹד הֶחָג מָנָה.
התמר:
צַר לִי צַר, בְּנוֹת כַּוֶּרֶת,
כִּי בָּאתֶן הֲלוֹם;
עַד אֲשֶׁר פְּרָחִים יִהְיוּ לִי
עוֹד יִרְחַק הַיּוֹם.
הדבורים:
זִים-זוּם-זוּם, שָׁנָה טוֹבָה,
הַיּוֹם יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
גֶּפֶן-חֵן, תְּנִי מִיץ מְעַט,
לִכְבוֹד הֶחָג מָנָה.
הגפן:
עַל הַחוֹל אֲנִי שׁוֹכֶבֶת
וְגַבִּי כָּפוּף
אֵין עָלִים לִי, אֵין פְּרָחִים לִי,
עֹפְנָה, הָלְאָה עוּף.
הדבורים:
זִיּם-זוּם-זוּם, שָׁנָה טוֹבָה,
הַיּוֹם יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
שְׁקֵדִיָּה, תְּנִי מִיץ מְעַט,
לִכְבוֹד הֶחָג מָנָה.
השקדייה:
מוּכָנָה וּמְזֻמֶּנֶת,
בֹּאנָה לַגְּבִיעִים,
שְׁתֶינָה מִיץ, וּשְׁתֶינָה עוֹד
אֱמֹרְנָה: לְחַיִּים!
עֵץ תֹּמֶר תֵּן מִיץ מְעַט
[בבית 3]
עֵץ הַגֶּפֶן, תֵּן מִיץ מְעַט
[בבית האחרון נשמט כנראה בשוגג
"בּוֹאנָה לַגְּבִיעִים"]
הקלטות (3)
על השיר
חנה רוזן (1926) למדה את השיר בסמינר לגננות בשנות הארבעים.
השיר הוא הצגה בין הדבורים לעצים.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
מספר עמוס דינור:
כשהייתי בילדותי בקיבוץ גבת למדנו את השיר הזה בכיתה ב' (1943, תש"ג) ואף ביצענו הופעת מחול עבור בית הספר וההורים.
בתמונה רואים חמש קבוצות של ילדים: הם מייצגים את הדבורים (לפי הלבוש) ואת העצים: תאנה, תמר, גפן ושקדייה (לפי הציור על הכובע). מצד שמאל עומדת המורה חייצ'ה כנעני ומימין המורה מרים. כמו כן אני מזהה את גרשון ויינר (ישראלי), עומד על הברכיים, שני משמאל, עם כובע עם ציור גפן, וכן את עצמי, רובץ על הקרקע ראשון משמאל, גם כן עם כובע גפן. הילדים הדבורים שרו, רקדו קלות ועברו מצמח לצמח לפי מילות השיר. כל קבוצת ילדים שרה את הקטע השייך לעץ שאותו הם ייצגו. הייתה ממש חוויה.
ראו צילום נוסף של מילות השיר על הלוח (בצד שמאל) בכיתה א' ב-1939 בתל אביב (הצילום הופיע בכתבה "נוסטלגיה בתמונות: כך נראתה מדינת ישראל בתחילת דרכה", Ynet מיום 8 במרץ 2020).