לילד שחור עיניים

הָאָרֶץ! דָּבָר! שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם! מִי אַתָּה רוֹכֵל קַל הָרַגְלַיִם לְבוּשׁ-טְלַאי, צְנוּם פָּנִים וּשְׁחוֹר עֵינַיִם? שֶׁבָּרְחוֹב וּבַשּׁוּק מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב אַתָּה רָץ וּמַכְרִיז עַל סְחוֹרָה בְּלִי הֶרֶף וְהַקּוֹל מַה בּוֹקֵעַ מִלֵּב וּמִקֶּרֶב הָאָרֶץ! דָּבָר! שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם! וְאֵי בֵּית הַסֵּפֶר וְאֵי הַיָּדַיִם יְדֵי טִפּוּחִים - גַּם לִשְׁחוֹר הָעֵינַיִם?הארץ! דבר! שרוכי נעליים! מי אתה רוכל קל הרגליים לבוש-טלאי, צנום פנים ושחור עיניים? שברחוב ובשוק מבוקר עד ערב אתה רץ ומכריז על סחורה בלי הרף והקול מה בוקע מלב ומקרב הארץ! דבר! שרוכי נעליים! ואי בית הספר ואי הידיים ידי טיפוחים - גם לשחור העיניים?

מקור: "נחום נרדי: 75 שירי ילדים", רנן, 1947, עמוד 14