לילות תל אביב ♫

לֵיל שִׁמּוּרִים לִי הַלַּיְלָה הַזֶּה
לֵיל שֶׁל רֵיחוֹת הָאָבִיב,
מַה לִּי קָשָׁה הַפְּרֵדָה בִּגְלַל זֶה
שֶׁאוֹתָךְ אֶעֱזֹב, תֵּל אָבִיב!

אֵלֵךְ לִי לָשׂוּחַ, אֵשֵׁב קְצָת לָנוּחַ
לִפְנֵי נְסִיעָה רְחוֹקָה
אַךְ עֶצֶב יָעִיק לִי, יְכַרְסֵם וְיָצִיק לִי
אָכֵן מַה קָּשָׁה הַפְּרֵדָה

הוֹלֵךְ אֲנִי בָּדָד בָּרְחוֹב,
לִבִּי מַרְגִּישׁ מְאֹד לֹא טוֹב
שָׁאוֹן וְרַעַשׁ מִסָּבִיב
כָּךְ הִיא בַּלַּיְלָה תֵּל אָבִיב

עוֹמֵד אֲנִי וּמִסְתַּכֵּל
מַבִּיט סְבִיבִי וּמִתְפַּעֵל
סוֹבֵב אֲנִי בְּלִי מַטָּרָה
בְּתֵל אָבִיב מְלֵאַת אוֹרָה

עָלַי מֵעִיק מַשָּׂא כָּבֵד,
הַיּוֹם עָלַי לְהִפָּרֵד!
הֲאִם עוֹד פַּעַם אֶחֱזֹרָה עַד הֲלוֹם?
אֲבָל תְּשׁוּבָה לֹא אֲקַבֵּל
לַשָּׁוְא צַפּוֹת וּלְיַחֵל:
זֹאת מְצִיאוּת מָרָה, וְלֹא חֲלוֹם!

מַבִּיט אֲנִי בָּאַחֲרוֹנָה,
כְּאִלּוּ אַךְ בָּרִאשׁוֹנָה:
הֵן לֹא אֶרְאֵךְ יוֹתֵר מָחָר,
אָז כְּבָר תִּהְיִי אֶצְלִי עָבָר.

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָךְ תֵּל אָבִיב!