מילים

קוֹרֵא הַזֶּמֶר לְרִקּוּדֵנוּ
זֶמֶר שִׁיר קֶצֶב לַמָּחוֹל
שִׁירוּ נָא.
קוֹרֵא הַזֶּמֶר לְרִקּוּדֵנוּ
קֶצֶב לַמָּחוֹל
שִׁירוּ נָא.

שִׁיר רֹנּוּ נָא זַמְּרוּ
רֹנּוּ נָא וְרִקְדוּ נָא שִׁיר.
רֹנּוּ נָא זַמְּרוּ
רֹנּוּ נָא וְרִקְדוּ.

הָבָה נֵצֵא בַּמָּחוֹל
וְיָנוּס אֲזַי כָּל צַעַר.
רִקּוּדֵנוּ כֹּל יָכוֹל
חוֹלְלוּ זָקֵן וָנַעַר.

שִׁיר רֹנּוּ נָא ...
על הגרסה: על פי ארכיון המלחין

הקלטות (7)

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: אריה לבנון
שנת הקלטה: 1958
מקור: התקליט"צמד הדודאים ב'"
0:00 0:00
ביצוע כלי
0:00 0:00
ביצוע כלי
0:00 0:00
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 1957
נכלל בתקליט: משירי לוחמים

על השיר

מספר נועם אבני בנוכחות המחברים בערב שירי סשה ארגוב, אחרי ביצוע המנגינה בפסנתר בידי שמעון כהן (בתחילת הקובץ):

השיר נולד באמצע ב1947, למסיבת עשר שנים לייסוד הקיבוץ [חצור] בראשון [לציון] ופרידה מהמושבה. באותה מסיבה הוצגה מסכת שכללה הצגה, סרט וריקוד. לריקוד של רחל ע. כתב סשה הורה, גרשון פלוטקין הוסיף מילים והמקהלה שרה את "קורא הזמר" ורחל רקדה. כעבור כמה ימים נסעו עם השיר לכנס המחולות בדליה. הפעם המקהלה שרה אקפלה. סשה היה שם, לא ליווה אותם. ב1952 הופעה שלישית, בכנס הזמרה הראשון (כך קראו אז לזמרייה הראשונה) באצטדיון רמת גן, מקהלת חצור-כפר מנחם הופיעה בשיר "קורא הזמר" עם סשה. מספרים שבאצטדיון, אנשים שישבו במקומות שונים, בכל מקום שמעו קול אחר, והיה אפילו צד ששמע רק את המנצח.

מבהיר הגולש עקיבא ורדי: 

הקיבוץ ישב עשר שנים בראשון לציון ונקרא אז "קיבוץ ארצישראלי ג' " של השומר הצעיר. רק אז ניתנה לו נקודת קרקע להתיישבות והקיבוץ ערך מסיבת פרידה מהמושבה ועבר לנקודת ההתיישבות הנוכחית ורק אז נקבע השם "חצור". רחל ע. המוזכרת היא רחל עמנואל שהיתה דמות חשובה בסצנת המחול בתנועה הקיבוצית.

בעיבוד למקהלה יש מקום ל-35 תיבות הקדמה כילית ו-8 תיבות לנעימת ביניים.

בלחן בליווי פסנתר בכתב ידו של המלחין יש 4 תיבות הקדמה ו-8 תיבות נעימת ביניים.

ביצוע נוסף: מקהלת הקיבוץ הארצי

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

קישורים ומשאבים (3)

תגיות

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם