מילים
הַהִמְנוֹן הָהִמְנוֹן שֶׁל מַחֲנֵה שְׂדֵה צָפוֹן
מַעֲשִׂים [?] מַקְסִימוּם, בְּלִי לָזוּז וּבְלִי לָקוּם
בָּאנוּ הֵנָּה בְּיוֹם אֶמֶשׁ
לְהָקִים מַחֲנֶה לַגְּדוּד
וְנַשְׁכִּים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
בְּלִי לָזוּז וּבְלִי לָנוּד
הַהִמְנוֹן...
מַחֲנֶה הוּקַם לְעֶרֶב
אַךְ מַרְאֶהוּ מַה נּוֹרָא
פֹּה גַּרְזֶן וּפֹה גֶּרֶב
וְכָאן נַעַל עִם צִ'יזָה (?)
הַהִמְנוֹן...
חִימָאִים [!] חוֹקְרִים יֵשׁ לָנוּ
מְפָרְקִים לִיסוֹדוֹת
לַצִ'יזָה נֻסְחָה מָצָאנוּ
זֶה עִקַּר הַפְּעוּלוֹת
הַהִמְנוֹן...
הַדִּיּוּק מְאֹד בְּסֵדֶר
הַמַּצְפּוּן נָקִי מְאֹד
כָּל אֶחָד נִגְרָר כְּפֶגֶר
וְחוֹשֵׁב כִּי זֶה כָּבוֹד
הַהִמְנוֹן...
מִשְׂחָק צוֹפִי - פֶּלֶא הִצְלִיחַ
לֹא דָּבָר רָגִיל הוּא זֶה
כִּי שָׁם זֶה תָּמִיד מַבְרִיחַ
טֶרֶם בָּא לִידֵי מַעֲשֶׂה
הַהִמְנוֹן...
מַזָּלוֹ שֶׁל מַחֲנֵנוּ
מְשַׂחֲקִים עַד בְּלִי קֵץ
עֲיֵפִים חוֹזְרִים הִנְנוּ
וּבְלִבֵּנוּ הֻצַּת גֵּץ
הַהִמְנוֹן...
מִסְבִיבֵנוּ מְעַט טֶבַע
וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי הָעִיר
מְנַסִּים לָחוּשׁ הַצֶּבַע
וְאֶת הַחֶסֶר לְהָאִיר
הַהִמְנוֹן...
אוֹצָר חָדָשׁ בָּא לְיָדֵנוּ
עַד עַכְשָׁיו עוֹד לֹא נוֹדַע
אַף כִּי חָדָשׁ הוּא בֵּינֵינוּ
אַךְ עַתָּה לָנוּ נִגְלָה
הַהִמְנוֹן...
בַּבִּי, בֶּבִּי, שֵׁם אוֹצָר זֶה (בָבִי? בֶּבִי?)
שֵׁד מִשַּׁחַת מְנֻוָּל
וּבְגָדְלוֹ הוּא לֹא מַגִּיעַ
לְדַבֶּשֶׁת שֶׁל גָמָל
הַהִמְנוֹן...
מַעֲשִׂים [?] מַקְסִימוּם, בְּלִי לָזוּז וּבְלִי לָקוּם
בָּאנוּ הֵנָּה בְּיוֹם אֶמֶשׁ
לְהָקִים מַחֲנֶה לַגְּדוּד
וְנַשְׁכִּים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
בְּלִי לָזוּז וּבְלִי לָנוּד
הַהִמְנוֹן...
מַחֲנֶה הוּקַם לְעֶרֶב
אַךְ מַרְאֶהוּ מַה נּוֹרָא
פֹּה גַּרְזֶן וּפֹה גֶּרֶב
וְכָאן נַעַל עִם צִ'יזָה (?)
הַהִמְנוֹן...
חִימָאִים [!] חוֹקְרִים יֵשׁ לָנוּ
מְפָרְקִים לִיסוֹדוֹת
לַצִ'יזָה נֻסְחָה מָצָאנוּ
זֶה עִקַּר הַפְּעוּלוֹת
הַהִמְנוֹן...
הַדִּיּוּק מְאֹד בְּסֵדֶר
הַמַּצְפּוּן נָקִי מְאֹד
כָּל אֶחָד נִגְרָר כְּפֶגֶר
וְחוֹשֵׁב כִּי זֶה כָּבוֹד
הַהִמְנוֹן...
מִשְׂחָק צוֹפִי - פֶּלֶא הִצְלִיחַ
לֹא דָּבָר רָגִיל הוּא זֶה
כִּי שָׁם זֶה תָּמִיד מַבְרִיחַ
טֶרֶם בָּא לִידֵי מַעֲשֶׂה
הַהִמְנוֹן...
מַזָּלוֹ שֶׁל מַחֲנֵנוּ
מְשַׂחֲקִים עַד בְּלִי קֵץ
עֲיֵפִים חוֹזְרִים הִנְנוּ
וּבְלִבֵּנוּ הֻצַּת גֵּץ
הַהִמְנוֹן...
מִסְבִיבֵנוּ מְעַט טֶבַע
וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי הָעִיר
מְנַסִּים לָחוּשׁ הַצֶּבַע
וְאֶת הַחֶסֶר לְהָאִיר
הַהִמְנוֹן...
אוֹצָר חָדָשׁ בָּא לְיָדֵנוּ
עַד עַכְשָׁיו עוֹד לֹא נוֹדַע
אַף כִּי חָדָשׁ הוּא בֵּינֵינוּ
אַךְ עַתָּה לָנוּ נִגְלָה
הַהִמְנוֹן...
בַּבִּי, בֶּבִּי, שֵׁם אוֹצָר זֶה (בָבִי? בֶּבִי?)
שֵׁד מִשַּׁחַת מְנֻוָּל
וּבְגָדְלוֹ הוּא לֹא מַגִּיעַ
לְדַבֶּשֶׁת שֶׁל גָמָל
הַהִמְנוֹן...
על השיר
שיר מקומי, כנראה ממחנה של תנועת נוער בשנת 1939. אותר בפנקס פרטי עם שם המחבר. קרוב לוודאי שחנוך רוזנברג חלל מלחמת העצמאות הוא אכן מחבר השיר, כי הוא היה חבר השומר הצעיר כמו בעלת הפנקס שבו אותר השיר, וכן פעל בבית אלפא, ובפנקס קיים גם השיר "בקן בית אלפא". חנוך רוזנברג היה בן 16 בשנת 1939. ככל הנראה חיבר את השיר לפי מנגינה שהייתה ידועה לנוכחים אך אין בידינו לזהות אותה.
ייתכן שהשיר נכתב לפי השיר "ההמנון".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.