רוח רוח (לחן צבי קפלן) ♫

רוּחַ רוּחַ, רוחַ רוּחַ!
לָמָּה לֹא תִּשְׁכַּב לָנוּחַ?
מִן הַבֹּקֶר מִשְׁתּוֹלֵל,
וְהִנֵּה כְּבָר בָּא הַלֵּיל...

מַלְאָכִים כְּבָר מַכְנִיסִים
לַשָּׁמַיִם פַּנָּסִים,
מַדְלִיקִים נֵרוֹת בַּלָּאט,
אֵין שׁוֹמְעִים אוֹתָם כִּמְעָט.

וְאַתָּה! הוֹלֵךְ בָּטֵל,
וְשׁוֹרֵק וּמְיַלֵּל,
וְכוֹפֵף אֶת הַוְּרָדִים,
וּמֵצִיק לַיְּלָדִים.

כָּל-הַגַּן רוֹצֶה לִישׁוֹן
גַּם הַבְּרוֹשׁ, הַקִּיקָיוֹן
צַר מְאֹד עַל הַפְּרָחִים,
הֵם כֻּלָּם נֶאֱנָחִים.