מילים (3 גרסאות)

הַחֹרֶף הִגִּיעַ
הַחֹרֶף הוּא בָּא
בְּלִוְיַת אוֹרֵחַ
חַג הַחֲנֻכָּה

יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי
יְהוּדָה הַגִּבּוֹר
הִכְרִיחַ אֶת שׂוֹנְאֵינוּ
לָסֶגֶת אָחוֹר
על הגרסה: החזרה על הבית הראשון בסוף השיר היא לפי בקשת המקליט.
[שני בתים ראשונים כמו בגרסת אשר גלעד]

פַּךְ שֶׁמֶן זַךְ
פַּךְ שֶׁמֶן קָטָן
שֶׁשְּמוֹנָה יָמִים
אוֹר וָחֹם נָתַן.
לָ לָ לָה...

יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ
יְרוּשָׁלַיִם הוֹמִיָּה
הָמוֹן גָּדוֹל וָרַב,
לַמִּקְדָּשׁ הִגִּיעַ.
לָ לָ לָה
יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי
יְהוּדָה גִּבּוֹר
הִכְרִיחַ אֶת אוֹיְבֵינוּ
לָסֶגֶת אָחוֹר
טָה-רָה-לָה-לָה
על הגרסה: מתוך "העולם הזה" גליון 2143 [איש השנה תשל"ח] (27.9.1978), עמ' 23.

הקלטות (2)

הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
הקלטה: אורי יעקובוביץ'
שנת הקלטה: 19.5.2020
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
שנת הקלטה: 4.5.2021
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

הלחן לקוח משיר יידי שתורגם תחילה בידי ש. בן-ציון בשם "בסופת השלג". גם השיר המקורי הוא שיר חורף.

אשר גלעד מעיד כי למד את השיר בגן הילדים שבדגניה א' בגיל 5-4, מהגננת רבקה שאטן-פקר. לפי דברים שסיפרה לו לימים בתו צילה [ראו "סיפור שיר" להלן] אמה עצמה חיברה את המילים. אמינותה של עדות זו מוטלת בספר, כמו גם אמינותו של ייחוס חלופי המובא בעיתון "העולם הזה", גליון 2143 (איש השנה תשל"ח), 27.9.1978, עמ' 23. שם מסופר כי עזר ויצמן כתב שיר בגן הילדים [כנראה בחיפה], ומובאת גרסה של הבית השני בלבד. כמו כן נכתב שם כי "כיום מכחיש עזר בתוקף שכתב את ה"טה-רה-לה-לה". מתקבל הרושם שהכותב (אורי אבנרי, או תחקירן מטעמו) הכיר את הבית הזה עם מנגינה, וזו מנגינה שונה שבה יש מקום לשורה "טה-רה-לה-לה".

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם