הקטן
גופן
הגדל
גופן
לא בפינה נידחת
לֹא בְּפִנָּה נִדַּחַת; בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת תָּקַעְנוּ הַיָּתֵד, תָּקַעְנוּ הַיָּתֵד! לֹא סְתָם מִקְלָט חִפַּשְׂנוּ, לֹא עַל הַשֹּׁד נִתְפַּסְנוּ; לָקַחַת בָּאנוּ וְלָתֵת!לא בפינה נידחת; בארץ המובטחת תקענו היתד, תקענו היתד! לא סתם מקלט חיפשנו, לא על השוד נתפסנו; לקחת באנו ולתת!

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: עמנואל בן-גוריון
לחן: עמנואל עמירן (פוגצ'וב)

לֹא בְּפִנָּה נִדַּחַת;
בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
תָּקַעְנוּ הַיָּתֵד, תָּקַעְנוּ הַיָּתֵד!

לֹא סְתָם מִקְלָט חִפַּשְׂנוּ,
לֹא עַל הַשֹּׁד נִתְפַּסְנוּ;
לָקַחַת בָּאנוּ וְלָתֵת!
לא בפינה נידחת;
בארץ המובטחת
תקענו היתד, תקענו היתד!

לא סתם מקלט חיפשנו,
לא על השוד נתפסנו;
לקחת באנו ולתת!


 פרטים נוספים


בתים נוספים

לַשָּׁוְא תַּכְרִיזוּ חֶרֶם
עַל מְסַקְּלֵי הַכֶּרֶם
עַל נרי-ניר[?] בּוֹנִים
נָשָׂאנוּ קֹר וָחֶרֶב
הָרֵינוּ עַם קְשֵׁה עֹרֶף
וְלֹא לָנֶצַח אֵין אוֹנִים

גְּזֵרָה, וְגַם נִדְפֶּסֶת
זְכוּת לֹא תָּמִיד בְּחֶסֶד
וְלֹא תַּחְזִיר גַּלְגַּל
בְּעִקְּבוֹת כּוֹבְשֵׁי הַתֹּהוּ
יָבוֹאוּ אַף יָבוֹאוּ
בְּעֹז יַשְׁלִימוּ הַמִּגְדָּל
לשווא תכריזו חרם
על מסקלי הכרם
על נרי-ניר בונים
נשאנו קר וחרב
הרינו עם קשה עורף
ולא לנצח אין אונים

גזרה, וגם נדפסת
זכות לא תמיד בחסד
ולא תחזיר גלגל
בעקבות כובשי התוהו
יבואו אף יבואו
בעוז ישלימו המגדל
הקלטת זמרדע
ביצוע: לאה ברטמן (אַשְׁבֵּל), חנה מיכאלי (רוזין)
שנת הקלטה: 18.12.2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: הילה שי
שנת הקלטה: 29.4.2018
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

המבצעת למדה את השיר מאביה בילדותה המוקדמת. עליית האוקטבה בפעם השנייה של "תקענו היתד" נועדה רק להקל על הזמרה ואינה כבמקור.

על השיר

 כותב עמנואל בן-גוריון, "בין שלשום למחרתיים" (תל אביב: הוצאת רשפים, תשמ"ד), עמ' 13: 

"אחת מהתנסויותיי הראשונות בחרוז העברי - והיחידה שנכתבה לשם קריאה בידי אחרים - היה השיר "לא בפינה נידחת", שנדפס בשעתו בעלון "ההגנה" והולחן על-ידי דניאל סמבורסקי".

הלחן באתר הוא מאת עמנואל עמירן. לנו לא ידוע על לחן נוסף מאת סמבורסקי. את הקושי מיישב דניאל שילה:

סמבורסקי לימד שיר זה במסגרת שירה בציבור בבית ברנר בתל אביב עוד לפני קום המדינה. חלק מן השירים שלימד גם הולחנו על ידו (כמו שיר העמק), ועל כן חשבו שגם שיר זה הוא פרי הלחנתו.

 מספרת הילה שי (דברים שמסרה לזמרשת באפריל 2018):

השיר הזה היה השיר היחיד שאבי שר לנו, לילדיו, כשהיינו בגילאי 3-6. הוא מעולם לא שר שיר אחר. בשנים 1947-1943 אבי היה עומד בפינת החדר, והיינו מכריחים אותו לשיר: צעקנו "רוצים 'לֹא בְּפִנָּנִי'!" (זה היה שם השיר עבורנו), והוא היה נכנע ושר, קצת מזייף, ואותנו זה נורא הצחיק. לא זוכרת בדיוק איך בכל זאת למדתי אותו כהלכה; אולי מאמי שגם כן שרה אותו מדי פעם.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם