לידה: 8.8.1909
פטירה: 18.12.1993
עמנואל פוגצ'וב נולד בורשה בשנת 1909, להורים ילידי אוקראינה. אביו, שניאור-זלמן פוגצ'וב, הקים וניהל בורשה בית ספר עברי ראשון.
ב-1914 חזרה המשפחה לרוסיה, שם המשיך האב בעבודתו החינוכית-עברית, ביסדו את בית ספר "תרבות" במוסקבה. השפה העברית, התנ"ך וכן יסודות התרבות היהודית היוו את המהות החינוכית של בני המשפחה משחר ילדותם.
את הנגינה בפסנתר וכן ראשית לימודי המוזיקה החל עמירן במוסקבה בגיל 10 לערך, וקיבל עידוד רב לכך על ידי הפרופסור דוד שור והמלחינים אנגל וויינברג. את המוזיקה ל"בת יפתח", אשר חיבר בגיל 12, השמיע עמירן למשורר חיים נחמן ביאליק בעת התארחו בבית הוריו.
בשנת 1921, לאחר סגירת בית הספר "תרבות" על ידי היבסקציה ושחרורם של הציונים שנאסרו בעת אספתם הארצית בדירת פוגצ'וב, עזבה המשפחה את מוסקבה מתוך רצון להגיע לארץ ישראל. בדרכה לארץ ישראל שהתה המשפחה כשנה בורשה ולאחר מכן שלוש שנים בברלין, שם המשיך עמירן את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון.
עם עלות המשפחה לארץ ישראל עבד עמירן במטעי הטבק במזכרת בתיה, כפועל בנין בתל אביב ובבית חרושת ביפו. תוך כדי לימודיו הכלליים המשיך גם בלימודי המוזיקה.
בשנים 1928-1930 השתלם עמירן אצל פרופסור שלמה רוזובסקי בירושלים, לשם עלה מדי שבוע במכוניות שהובילו כדי חלב מעמק יזרעאל, שם עבד ב"כפר ילדים" בגבעת המורה, אותו יסד וניהל אביו. ב"כפר ילדים" שימש עמירן הן כמורה למוזיקה והן כשומר בלילות. מ-1930 הורה עמירן בתל אביב, בבתי ספר ובגני ילדים וכן בסמינר "גבעת השלושה" ובבית המדרש לגננות שבהנהלת יחיאל היילפרין. במוסד זה המשיך את מפעלו המוזיקלי של קודמו - יואל אנגל.
הפסקה בעבודתו המוזיקלית והחינוכית חלה עם נסיעתו ללונדון להשתלמות נוספת בקומפוזיציה ובחינוך מוזיקלי ב"קולג' טריניטי למוזיקה" (Trinity College of Music) אצל סר גרנוויל בנטוק ואלק רוליי, וב"קולג' טוניק סולפה" (Tonic Solfa College).
ב-1945 יסד וניהל יחד עם פרופסור ליאו קסטנברג את "המדרשה למחנכים למוזיקה" בתל אביב. ב-1948, בשמשו כקצין האחראי על נושא המוזיקה בצה"ל, הקים ביזמה משותפת עם מפקד חיל התותחנים, שמואל אדמון-רפופורט את תזמורת התותחנים בבסיס החיל בצריפין. אהרן שפי, חצוצרן ואיש החיל, היה המדריך-המנצח הראשון. תזמורת זו היוותה אחד היסודות להקמת תזמורת צה"ל, ביחד עם תזמורת אלכסנדרוני, בניצוחו של אוטו גרוניך, והסימפונית של גבעתי, בניצוחו של שמעון מישורי וכך, יחד עם רב-סרן יעקב נעים יסד את תזמורת צה"ל (התרועות "הנפת הדגל" ו"אבל" הן מנגינותיו).
לאחר קום המדינה, עבד עם המשורר רפאל ספורטה על החוברת מנורה וענפי זית ובה שירים ראשונים לעצמאותה של ישראל. ב-1949 נתמנה למפקח-מרכֵז ראשון על החינוך המוזיקלי במשרד החינוך והתרבות. בתפקידו זה פעל בהתמדה לארגון ושיפור הוראת המוזיקה בגני הילדים ובבתי הספר, בקונסרבטוריונים ובאקדמיות למוזיקה.
עמירן פעל למימוש יוזמתו של מפקד הגדנ"ע דאז, עקיבא עצמון, בהקמת תזמורת הגדנ"ע, ואף קבע את שמה. כן המריץ את הקמת תנועת "הנוער המוזיקלי" בישראל ושימש כיו"ר הנהלתה שנים רבות.
החל משנת 1951 הנהיג עמירן את כינוסי המקהלות השנתיים בבתי הספר בכל הארץ – מפעל חינוכי שקידם את תרבות הזמרה; כמו כן את ימי "ההשתלמות והנופש" בזכרון יעקב (בית דניאל) למורי המוזיקה, כולל מורי נגינה וריתמיקה.
ביוזמתו הוקם הסניף הישראלי של IMC (International Music Council), המועצה הבינלאומית למוזיקה, המסונף לאונסק"ו. במשך 10 שנים היה חבר ההנהלה העולמית של ISME International Society of Music) Educators) , ארגון בינלאומי למחנכי מוזיקה, ואף שימש שנתיים כסגן נשיא הארגון.
היה בין מייסדי אקו"ם וחבר הנהלתה במשך שנים רבות.
משנת 1950 עמד עמירן בראש ועד נאמנים, שמונה על ידי משרד החינוך והתרבות ופעל בחסותו, אשר הפעיל את AMLI (Americans for Music Libraries in Israel), אגודה של תורמים אמריקאים. AMLI עזרה רבות בהקמת ספריות למוזיקה וסיפקה בקביעות כלי נגינה רבים למוסדות חינוך ומוזיקה. הודות לה הוקמו תזמורות – כולל תזמורת נוער – בכל חלקי הארץ.
יצירותיו של עמירן הן רבות ומסוגים שונים:
(מתוך ויקיפדיה)
ב-7.5.2007 נערך בת"א טקס הצבת שלט בבית שבו התגורר עמנואל עמירן, ברח' הרב פרידמן 39. בטקס, בין היתר, הושרו רבים משיריו של עמירן יחד עם ראש העירייה חולדאי והקהל שנכח במקום. בקטעי הוידיאו שלהלן תוכלו לראות את בנו ליאור עמירן שר ואת המוסיקאי צביקה ארבל בגיטרה.
לקטעי הוידיאו לחצו כאן.
רח' עמנואל עמירן בת"א - כאן.