הקטן
גופן
הגדל
גופן
כוכב אחרון
כּוֹכָב אַחֲרוֹן כָּבָה מִמַּעַל וְעוֹד מְעַט הַשֶּׁמֶש יַעַל. הָאֲפֵלָה כִּגְדִי שָׁחוֹר גָּלְשָׁה מֵרֹאשׁ הָהָר תָּבוֹר. חִוְּרִים כָּמוֹנִי הַשָּׁמַיִם, וְרוּחַ בֹּקֶר קַל כְּנָפַיִם מֵבִיא נִיחוֹחַ חֲמוּדוֹת מִן הַכָּרִים, מִן הַשָּׂדֹות. נֵעוֹר הַיְקוּם וּמַאֲזִין לַצְּלִיל שֶׁל הֶחָלִיל שֶׁלִּי, שֶׁל הֶחָלִיל. לִי - לִי- לִי- לִי... כָּל הַסְּלָעִים רֹאשָׁם הִרְכִּינוּ, הָעֲמָקִים לִי יַאֲזִינוּ, וּבַמּוֹרָד, לְיַד הָהָר, בְּרוֹשִׁים עוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר. אֲבָל אַתָּה מָתַי תָּבוֹאָה? מָתַי תֵּרֵד מֵהַר גָּבוֹהַּ? מָתַי תִּרְבַּץ בֵּין עֲדָרַי לִשְׁמֹעַ זֶמֶר מִשִּׁירַי? בּוֹא, אֲהוּבִי, לְךָ קוֹרֵא הַצְּלִיל שֶׁל הֶחָלִיל שֶׁלִּי, שֶׁל הֶחָלִיל. לִי - לִי- לִי- לִי... לְךָ צוֹפֶה שָׂדֶה וָאָחוּ, צִיצֵי סְמָדַר לְךָ נִפְתָּחוּ... לִי הַקָּמָה לוֹחֶשֶת סוֹד: "מַה נָּאוֶה דּוֹדֵך מִדּוֹד!" כָּל זְמִירוֹתַי לְךָ אֶתֵּנָה, לְמַעַנְךָ אֶפְתַּח הַטֶּנֶא, וּפִי, מָתוֹק מֵרִמּוֹנִים, הֵכִין לְךָ מַעֲדַנִּים... עִם בּוֹאֲךָ יִשְׂגֶּה, יָרוּם הַצְּלִיל שֶׁל הֶחָלִיל שֶׁלִּי, שֶׁל הֶחָלִיל. לִי - לִי- לִי- לִי...כוכב אחרון כבה ממעל ועוד מעט השמש יעל האפלה כגדי שחור גולשה מראש ההר תבור חוורים כמוני השמים ורוח בוקר קל כנפיים מביא ניחוח חמודות מן הכרים מן השדות נעור היקום ומאזין לצליל של החליל שלי של החליל לי לי לי לי, לי ,לי, ה, ה, ה, כל הסלעים ראשם הרכינו העמקים לי יאזינו ובמורד ליד ההר ברושים עומדים על המשמר אבל אתה מתי תבואה מתי תרד מהר גבוה מתי תרבץ בין עדריי לשמוע זמר משיריי בואה אבי לך קרא צליל של החליל שלי לי לי לי לי לי... לך צופה שדה ואחו ציצי סמדר לך נפתחו לי הקמה לוחשת סוד מה נאווה דודך מדוד כל זמירותיי לך אתנה למענך אפתח הטנא ופי מתוק מרימונים הכין לך מעדנים עם בואך ישגה, ירום הצליל של החליל שלי, של החליל לי לי לי...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לאה גולדברג
לחן: עמנואל עמירן (פוגצ'וב)
כתיבה: 1938
הלחנה: 1938

כּוֹכָב אַחֲרוֹן כָּבָה מִמַּעַל
וְעוֹד מְעַט הַשֶּׁמֶש יַעַל.
הָאֲפֵלָה כִּגְדִי שָׁחוֹר
גָּלְשָׁה מֵרֹאשׁ הָהָר תָּבוֹר.
חִוְּרִים כָּמוֹנִי הַשָּׁמַיִם,
וְרוּחַ בֹּקֶר קַל כְּנָפַיִם
מֵבִיא נִיחוֹחַ חֲמוּדוֹת
מִן הַכָּרִים, מִן הַשָּׂדֹות.
נֵעוֹר הַיְקוּם וּמַאֲזִין לַצְּלִיל
שֶׁל הֶחָלִיל שֶׁלִּי, שֶׁל הֶחָלִיל.
לִי - לִי- לִי- לִי...

כָּל הַסְּלָעִים רֹאשָׁם הִרְכִּינוּ,
הָעֲמָקִים לִי יַאֲזִינוּ,
וּבַמּוֹרָד, לְיַד הָהָר,
בְּרוֹשִׁים עוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר.
אֲבָל אַתָּה מָתַי תָּבוֹאָה?
מָתַי תֵּרֵד מֵהַר גָּבוֹהַּ?
מָתַי תִּרְבַּץ בֵּין עֲדָרַי
לִשְׁמֹעַ זֶמֶר מִשִּׁירַי?
בּוֹא, אֲהוּבִי, לְךָ קוֹרֵא הַצְּלִיל
שֶׁל הֶחָלִיל שֶׁלִּי, שֶׁל הֶחָלִיל.
לִי - לִי- לִי- לִי...

לְךָ צוֹפֶה שָׂדֶה וָאָחוּ,
צִיצֵי סְמָדַר לְךָ נִפְתָּחוּ...
לִי הַקָּמָה לוֹחֶשֶת סוֹד:
"מַה נָּאוֶה דּוֹדֵך מִדּוֹד!"
כָּל זְמִירוֹתַי לְךָ אֶתֵּנָה,
לְמַעַנְךָ אֶפְתַּח הַטֶּנֶא,
וּפִי, מָתוֹק מֵרִמּוֹנִים,
הֵכִין לְךָ מַעֲדַנִּים...
עִם בּוֹאֲךָ יִשְׂגֶּה, יָרוּם הַצְּלִיל
שֶׁל הֶחָלִיל שֶׁלִּי, שֶׁל הֶחָלִיל.
לִי - לִי- לִי- לִי...
כוכב אחרון כבה ממעל
ועוד מעט השמש יעל
האפלה כגדי שחור
גולשה מראש ההר תבור

חוורים כמוני השמים
ורוח בוקר קל כנפיים
מביא ניחוח חמודות
מן הכרים מן השדות

נעור היקום ומאזין לצליל
של החליל שלי
של החליל לי לי לי

לי, לי ,לי, ה, ה, ה,

כל הסלעים ראשם הרכינו
העמקים לי יאזינו
ובמורד ליד ההר
ברושים עומדים על המשמר

אבל אתה מתי תבואה
מתי תרד מהר גבוה
מתי תרבץ בין עדריי
לשמוע זמר משיריי

בואה אבי
לך קרא צליל
של החליל שלי
לי לי לי

לי לי...

לך צופה שדה ואחו
ציצי סמדר לך נפתחו
לי הקמה לוחשת סוד
מה נאווה דודך מדוד
כל זמירותיי לך אתנה
למענך אפתח הטנא
ופי מתוק מרימונים
הכין לך מעדנים

עם בואך ישגה, ירום הצליל
של החליל שלי, של החליל
לי לי לי...


 פרטים נוספים
הקלטה היסטורית
ביצוע: אסתר גמליאלית
שנת הקלטה: 17.5.1951

 פסנתר: שמואל פרשקו

הביצוע כולל את שני הבתים הראשונים בלבד.



על השיר

מתוך תכנית תיאטרון "המטאטא" "ארץ זבת חלב ונפט" (בכורה: מאי 1938) (גם אז בפי אסתר גמליאלית). ראו דברי אליהו הכהן על השיר במסגרת "חדשות בן עזר" גליון 454 (18.6.2009).

השיר נדפס גם בנוסח לקול ופסנתר בחוברת של עמירן "התעני" (עמ' 26).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם