מילים (3 גרסאות)
סוּרִי, הוֹי סוּרִי, רוּחַ רָעָה
נָא אַל תָּנִיעִי מֵיתְרֵי אָהֳלִי
לְשָׁלוֹם יַלְבִּינוּ, יָאִירוּ יְרִיעוֹתַי
נוּחוּ, הוֹי נוּחוּ, יְרִיעוֹת-אָהֳלִי.
נָא אַל תָּנִיעִי מֵיתְרֵי אָהֳלִי
לְשָׁלוֹם יַלְבִּינוּ, יָאִירוּ יְרִיעוֹתַי
נוּחוּ, הוֹי נוּחוּ, יְרִיעוֹת-אָהֳלִי.
על הגרסה: על-פי המילים והתווים בכתב ידה של סמדר כרמי-גיברמן, בתו של המחבר (ראו צילום להלן).
סוּרִי, הוֹי סוּרִי רוּחַ רָעָה
אַל נָא תָּעִירִי מֵיתְרֵי אָהֳלִי
וּלְשָׁלוֹם הַלְבִּינוּ, הָאִירוּ יְרִיעוֹתַי
נוּחוּ, הוֹי נוּחוּ, מֵיתְרֵי-אָהֳלִי.
אַל נָא תָּעִירִי מֵיתְרֵי אָהֳלִי
וּלְשָׁלוֹם הַלְבִּינוּ, הָאִירוּ יְרִיעוֹתַי
נוּחוּ, הוֹי נוּחוּ, מֵיתְרֵי-אָהֳלִי.
הקלטות (4)
על השיר
זיהוי הכותב והמלחין (שהיה עלום שנים רבות) על-פי סמדר כרמי-גיברמן, בתו של המחבר. היא מספרת:
השיר נכתב בעין-חרוד בראשית ימיה, ליד מעיין חרוד במחנה האוהלים "שהלבינו לרגלי הגלבוע". הוא מתייחס גם לרוחו של שאול המלך, אשר צלילי כינורו של דוד שככו את סערתה.
השיר הוא קנון שניתן לשיר אותו בשמונה קולות.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
תווים
🔗
תיווי: יואב בילינסקי
תווים
🔗
תווים לקול ולפסנתר בכתב-ידה של המוזיקאית סמדר כרמי-גיברמן, בתו של מחבר השיר ומלחינו, משה כרמי. מתחת לתווים – הרקע לשיר בכתב-ידה. (תודה ליפתח מזור מפרויקט "שירה עובדת")
