|
מילים: סעדיה בן-עמרם
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי תימני
|
שושנה דמארי
עיבוד: אליקום שפירא
ניצוח: אליקום שפירא ליווי: להקה כלית לא מזוהה שנת הקלטה: 1959 נכלל בתקליט: שושנה דמארי [בעיבודים של אליקום שפירא] |
פרטים נוספים
מקהלת עולי עדן ביצוע:
תיאטרון ענבל נגינה: תזמורת קול ישראל
ניצוח: פאול בן-חיים
שנת הקלטה: 9.2.1959
ביצוע כלי של קטע הלחן הרגוע ואחריו קטע הלחן הקצבי. ההקלטה הועברה מתקליט שידור לסליל וכך נשמרה באיכות שמע טובה יותר.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שושנה דמארי
שנת הקלטה: 1959
ביצוע קטע הלחן הקצבי בלבד.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שיר אזור תימני מהמאה ה17. בפיוט השלם 11 בתים, מהם השלישי והרביעי בערבית והשאר בעברית. זיהוי המשורר ודאי על פי החתימה (אקרוסטיכון של תחילת הבתים) "סעדיה בן עמרם". לשיר לחנים תימניים אחדים, והם מושרים בדרך כלל בהגייה תימנית. ראו את הטקסט המלא, פירושים ולחנים שונים בדף השיר באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית. ראו פירוט גם בספרו של אבנר בהט "ספרי תמה: שירי הדיוואן של יהודי מרכז תימן", עמ' 216 - 218. לפי בהט, השיר היה נפוץ בציבור הישראלי בלחנים אחדים. הוא מביא את חלקי השיר בשישה לחנים.
בדרך כלל מושרים רק שני הבתים הראשונים של השיר.
עדות על תפוצה של השיר בקרב אשכנזים יש בהכללתו בפנקס הפרטי של גדעון כנעני (שיר מס' 249 בפנקס). לא ברור באיזה לחן הכיר גדעון כנעני את השיר. הכותרת בפנקסו של גדעון כנעני: שיר תורכי.
בלחן הנוכחי שני חלקים: חלק ראשון רגוע, שאינו בין ששת קטעי הלחן אצל בהט, וחלק שני קצבי, שהוא קטע הלחן השלישי אצל בהט, המביא אותו גם במשקל זוגי וגם במשקל משולש. לחן זה נעדר מאתר הפיוט והתפילה. שידוך שני החלקים יחד כמכלול מאותר בביצוע מקהלת עולי עדן, בהקלטת תזמורת קול ישראל בעיבוד פאול בן חיים, ב"שירון לכיתה ז", ובביצוע אהרן עמרם כ"לחן תימן 3" באתר הפיוט והתפילה.
עם זאת, קטעי הלחן מעיקרם כנראה נבדלים.
החלק הרגוע בלבד: מקהלת גברים וילדים ב"לחן תימן 3" באתר הפיוט והתפילה, ביצוע יצחק נהרי ב"לחן תימן 3". ביצוע ברוך יפת ב"לחן תימן 5" שם ממשיך מתחיל בחלק הרגוע וממשיך דומה ל"לחן תימן 2", וביצוע "יוסף צדוק" ב"לחן תימן תוכן גולשים" ממשיך בלחן הדומה ל"כי תבואו אל הארץ".
החלק הקצבי בלבד: ביצוע שושנה דמארי ; (בהבדלי נוסח מסוימים) גם בספר "קולות רבים" מהרפרטואר של ברכה צפירה (עמ' 88 באמצע הדף), אך ככל הידוע לא קיימת הקלטה של ברכה צפירה לשיר זה. צפו בשושנה דמארי מבצעת את השיר בקטע הלחן הקצבי גם בעיבוד מעט שונה בתוכנית הטלוויזיה "שרתי לך ארצי". כמו כן, צפו בעידן רייכל מנצח על תזמורת (רשום תזמורת קול ישראל אך הדבר בבדיקה) כליווי חדש שנוסף לקולה של שושנה דמארי אחרי פטירתה.
הלחן [ואולי הפיוט בכלל] נעדר מהכרך הראשון של "אוצר נגינות ישראל" (הכרך שהוקדש לנגינת יהודי תימן) בעריכת אברהם צבי אידלסון.
הלחן הנוכחי מזוהה ב"אתר פיוט והתפילה" גם כ"לחן תימן 3", גם כ"לחן תימן 5" [אין שם "לחן תימן 4"] וגם כחלק הראשון של "לחן תימן - תוכן גולשים".
באתר הפיוט והתפילה נמצאים לחנים תימניים נוספים:
א. "לחן תימן 1" בביצועי שלום צברי ואהרן עמרם (אהרן עמרם הקליט בנוסף גם לחן שחיבר בעצמו);
ב. "לחן תימן 2" בביצוע "דיוואן" (להקה?) [אחרי פתיח אטי לא ממושקל] וכן לאה אברהם עם גילה בשארי. זהו כנראה הלחן המוכר ביותר כיום בווריאנטים שונים הוקלט בפי בועז שרעבי, דקלון, צמד העמרנים, רון שובל ועוד.
לחנים נוספים שזכו לחשיפה מחוץ לעדה התימנית:
ג. את הלחן השני אצל אבנר בהט ראו בדף נפרד, "הרשות", אף שאצלו מובא בלחן זה הקטע "ענתה יונה סעדיה לי".
ד. לחן שרשם שלמה רוזובסקי ונדפס בשירון שערך "מזמרת הארץ" (ורשה תרפ"ט 1929). זהו אצלנו לחן תימני 2.
ה. לחן נוסף שנדפס בספרה של ברכה צפירה (עמ' 88 בסוף הדף).
ו. לחן שרשם מנשה רבינא מפי יהודה צדוק בספר "מציון לתימן" (תרצ"ח 1938). לחן זה הוא הבסיס ל"זמרי לי".
ז. לחן ששרה עפרה חזה בתקליט "שירי תימן".
בהט כותב כי "בשורה החמישית [לחן רביעי מתוך שישה] ובשורה האחרונה [לחן שישי] מופיעים מוטיבים שנשתלבו בזמר הישראלי בשירים לט"ו בשבט ולפסח. כוונתו: הלחן הרביעי מוכר כחלק השני של השיר "יציאת מצרים" (מקורו ב"אהבת רעיה"), והלחן השישי מוכר כחלק הראשון של "כי תבואו אל הארץ" (גם "שאלה אני שואל").
ראו גם בית אחד מן הטקסט בלחן נוסף, נעלה מהר העברים.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
