מילים (3 גרסאות)
וּבִמְצִלְתַּיִם,
נֵצֵאָה יַחַד,
מֵחוֹף לַכְּרָךְ.
בְּחֵיק הַטֶּבַע,
עַל הָר וָגֶבַע,
בֵּין עֵץ הַיַּעַר
וְעֵשֶׂב רָךְ.
פזמון:
נָשִׁירָה יַחַד
יַחַד בְּמַקְהֵלָה.
בָּאֲוִיר הָרַךְ,
בָּאֲוִיר הַצַּח.
וְשֶׁמֶשׁ פָּז
בִּשְׁמֵי מָרוֹם,
בְּאֹור בָּהִיר
תִּזְרַח.
וְעֵץ הַיַּעַר,
יַלְדָּה וָנַעַר,
וּשְׂדֵה הַיֶרֶק,
וּפֶרַח-בָּר.
בִּמְחוֹל מַחֲנַיִם,
שְׁלוּבֵי-יָדַיִם,
יָחוּלוּ יַחַד,
בַּגַּיְא, בָּהָר.
Allor che appare dorata in cielo?
A te che dice la rondinella,
Ed il sussurro del venticel?
O giovinetto, l`alba ti grida,
Sorgi, che il tempo veloce ha il piè.
Passa qual lampo di luce infida,
Che visto appena già più non è.
La rondinella volando dice:
Sorgi, qui a lungo star non ci lice,
Per altri lochi d`uopo è partir.
Ma coll`olezzo della viola
Ancor il dolce nido io vedrò:
L`uom se una volta lunge sen vola
Al nido antico tornar non può.
Ti dice il vento nel suo viaggio:
Fanciul, la terra sfiorar così
Dovrai tu pure nel tuo passaggio.
Mira, l`imago son de` tuoi dì.
Odi tu l`inno che la natura
Solleva al cielo sul primo albor?
E sola tace quella creatura
Che a sua sembianza fece il Signor?
מַה שָּׂח לְךָ הַשַּׁחַר הֶחָדָשׁ
בְּהַפְצִיעוֹ מֻזְהָב בַּשָּׁמַיִם?
מַה שָּׂחָה לְךָ הַסְּנוּנִית הַקְּטַנָּה,
וְרַחַשׁ הָרוּחַ הַקַּלָּה?
הוֹ נַעֲרִי, הַשַּׁחַר קוֹרֵא לְךָ,
עוּרָה, כִּי מְהִירָה רֶגֶל הַזְּמַן.
חוֹלֵף אוֹתוֹ הֶבְזֵק שֶׁל אוֹר בּוֹגְדָנִי,
שֶׁלְּרֶגַע נִרְאֶה וּכְבָר אֵינֶנּוּ.
הַסְּנוּנִית הַקְּטַנָּה שָׂחָה בִּמְעוּפָהּ:
עוּרָה, אִם תִּרְצֶה לֵהָנות מִן הַצַּפְרִירִים הָאֵלֶּה.
עוּרָה, כָּאן אֵין מְנִיחִים לְהִשְׁתַּהוֹת,
יֵשׁ לָצֵאת לִמְקומות אַחֵרִים.
אֲבָל בְּנִיחוֹחַ הַסִּגָּל
עֲדַיִן אֶרְאֶה אֶת הַקֵּן הָרַךְ:
אִם פַּעַם עָף לוֹ הָאָדָם מִשָּׁם לַמֶרְחַקִּים
אֵינֶנּוּ יָכוֹל לַחֲזֹר לַקֵּן הַקָּדוּם.
שָׂחָה הָרוּחַ בְּמַסָּעָהּ:
עֶלֶם, לָגַעַת נְגִיעָה קַלָּה בָּאֲדָמָה
תִּצְטָרֵךְ מִכָּל מָקוֹם בְּעָבְרְךָ.
רְאֵה, אֲנִי דְּמוּת יָמֶיךָ.
הֲתִשְׂנָא אֶת הַהִמְנוֹן שֶׁהַטֶּבַע
מַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם בְּעַמּוּד-הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹן?
וְרַק שׁוֹתֵק הַיְצוּר
שֶׁבָּרָא בְּצַלְמוֹ הָאֱלוֹהִים?
על השיר
השיר נכלל בשירון לחני פואה גרינשפון, ואולם מתברר שייחוס הלחן לגרינשפון שגוי.
עדות על כך שהשיר זומר בפועל היא הכללתו בספרה של נתיבה בן יהודה "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר". נתיבה שרה את תחילת השיר בפרק ה' של תוכנית הרדיו "נתיב הזמר" (תזמון 33:50).
הלחן אותר בשירון האיטלקי משנת 1942 Cento Canti Popolari בהוצאת Ricordi בנוסח למקהלת מעורבת בארבעה קולות ללא ליווי בשיר Le voci del Mattino ללא ציון של מלחין למילים מאת דומניקו קאפלינה (Domenico Capellina) באתחלתא A te che dice l'alba novella. הטקסט האיטלקי נדפס (בלי מנגינה) כבר בשנת 1862 בספר L'uomo e l'universo letture per la terza classe elementare בעריכת Giovanni Scavia, עמ' 137. לטקסט העברי אין קשר לטקסט באיטלקית.
ראו בהמשך תווים באיטלקית בהמשכים.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים חיצוניים: תווים
קישורים ומשאבים (1)
