יִשְׂרָאֵל דּוּשְׁמַן

מחנך וסופר עברי. נולד בוילנה, ליטא בשנת 1884. למד ב"חדר" ובישיבה ונחשב עילוי. דושמן היה קנאי לשפה העברית וסרב לדבר ביידיש, שהיתה שפת אימו. עלה ארצה בשנת 1905 והיה בין ראשוני המורים שלימדו בבתי-הספר הראשונים בעברית.
הוא לימד תחילה בגליל, במושבות ראש-פינה ומטולה. כשנוסדה הגימנסיה העברית הראשונה בארץ, "גימנסיה הרצליה", היה בין המורים הראשונים בה במקצועות העברית, הלשון והספרות. ישראל דושמן היה מורה בגימנסיה ממש עד ימיו האחרונים.

למרות היותו מורה בגימנסיה, העדיף דושמן את הכתיבה לטף. משגילה כי תלמידיו הצעירים חסרים חומר קריאה מתאים, כתב למענם שירים וסיפורים. הוא נמנה בין מייסדי ספרות הילדים העברית החדשה בארץ, והרבה ליצור שירים, סיפורים מחורזים, מעשיות ותרגומים. שיריו, שהפכו לימים לשירי זמר, התפרסמו מאד, ומושרים בארץ עד היום. ביניהם נתפרסמו במיוחד: "פה בארץ חמדת אבות", "החלוצים" ו"השקדיה פורחת". הוא נחשב בין חלוצי מחדשי הזמר העברי בארץ.
רבים משיריו וסיפוריו של דושמן קשורים לטבע, כאילו ביקש להעניק לקוראיו הצעירים את שהיה חסר לו בילדותו.

סיפוריו ושיריו נדפסו ברובם בעיתונות הילדים העברית, בעיתונים "דבר לילדים", "אלומות", ו"עתוננו". הוא הוציא לאור בעצמו כמה סדרות של ספרות לילדים, כגון "רימונים לילדים", "רימונים לנוער", ו"ספריה לילדים". דושמן אף כתב את המילים העבריות לשיר הילדים המוכר "יונתן הקטן". בשנת 1931 תרגם את ספרו של קרלו קולדוני "פינוקיו" לעברית.

סיפורו האחרון "מעשה בקאת" נדפס בהמשכים, לאחר מותו, בעיתון "דבר לילדים".

ישראל דושמן נתן מכוחו גם לתיאטרון העברי, היה בין מייסדי אגודת "חובבי הבמה העברית", תרגם כחמישים מחזות מספרות העולם, בעיקר מרוסית, וזכה לראותם מועלים על הבימה.

ישראל דושמן נפטר בשנת 1947 בתל-אביב.

משיריו:
החלוצים - לחן: מיכאיל איפוליטוב-איוונוב
השקדיה פורחת - לחן: מנשה רבינא
יונתן הקטן - מילים: פרנץ וידמן / לחן עממי
הילד החרוץ - לחן: חנינא קרצ'בסקי
מבינות גלי עופרת - מילים: תומס מור / לחן: ג'ון סטיבנסון
פה בארץ חמדת אבות - מילים: מוריס רוזנפלד / לחן: הרמן צבי ארליך
שירו נא המשוררים - לחן עממי
סתיו מאפיל - מילים: ניקולאי אלכסביץ' נקראסוב / לחן: ניקולאי איואנוב ראדקביץ'
הוי רננו - לחן: מרק ורשבסקי
שיר הרוקח

ערך את הביוגרפיה: ברוך שחר

ישראל דושמן בויקיפדיה