שיר הצרצר ♫

הַךְ נִבְלִי, גָּרֵשׁ נָא אֶת הָעֶצֶב
בּוֹא, נָטוּסָה עַל כַּנְפֵי הַקֶּצֶב,
אָז הַדֶּרֶךְ מְזַמֶּרֶת
כָּל הַדֶּרֶךְ שָׁרָה שִׁיר
צְלִיל קָלִיל עוֹלֶה תָּמִיד גָּבוֹהַּ
וְאִתּוֹ אֶל אֹשֶׁר רַב נָבוֹאָה.
הַשִּׂמְחָה עוֹלָה גּוֹבֶרֶת,
מִתְפַּשֶּׁטֶת בָּאֲוִיר.
הֵן מִכֶּם פְּרָחַי עוֹלָה נַפְשָׁם שֶׁל הַשִּׁירִים,
מִלְּבַבְכֶם הַצְּלִיל עוֹלֶה בָּהִיר
וּצְרָצַר בֶּן צִרְצָרִים
יְשׁוֹרֵר אֶת זֶה הַשִּׁיר.
צָרִי, צָרִי, צָרִי אֲצַרְצֵרָה
זֶמֶר צִרְצוּרִי כֹּה אֲזַמֵּרָה,
כִּי נַפְשִׁי בִּי מִתְעוֹרֶרֶת
רַק בְּצִרְצִרְצוּר זָעִיר.

גַּם לַנְּמָלִים שֶׁיַּעַמְלוּ
שֶׁכִּמְעַט תָּמִיד יוֹמָם יוֹם חוֹל הוּא
גַּם לָהֶם הֲרֵי מַגִּיעַ
צִלְצוּלָם שֶׁל הַשִּׁירִים,
אַךְ יַכְבִּיד מְאֹד מְאֹד הַסֵּבֶל,
אָז יָבוֹא לְעֶזְרָתָם הַנֵּבֶל
בַּצְּלִילִים אֲשֶר יַשְׁמִיעַ
בְּחִיּוּךְ אֶל הַחַיִּים.
כִּי הִנֵּה הָלוֹךְ הָלְכוּ עֲדוֹת הַנְּמָלִים
כָּךְ הוֹלְכִים תָּמִיד נוֹשְׂאֵי הָעֹל,
וּמֵאֲחוֹרֵי הַנְּמָלִים הֵן נִשְׁאַר שָׂדֶה גָּדוֹל.
בַּשָּׂדֶה הַזֶּה צְרָצַר צִרְצֵרָה
זֶמֶר צִרְצוּרִי כֹּה אֲזַמֵּרָה,
כִּי לִבִּי בִּי מִתְעוֹרֵר הוּא,
רַק בְּצִרְצִרְצוּר זָעִיר.